סטודנטים, להיות סטודנט בישראל

להיות סטודנט- איך זה?

הידעת כי המילה סטודנט מקורה בלטינית מן הפועל STUDERE שמשמעותו "לכוון את ההתלהבות לכיוון מסויים"? ובכן, יצאתם מהצבא אל החיים האזרחיים, ואתם רוצים לכוון את ההתלהבות שלכם לכוון לימודים. להיות סטודנט בראש ובראשונה אינו דומה לימי הזוהר של בית הספר התיכון, צבא או כל מה שחוויתם בעבר. ברוכים הבאים לעולם המבוגרים.

החיים הסטודנטיאלים

במאמר זה נעלה על קצה המזלג את עיקרי האני מאמין של הסטודנט, תיאור קצר של חיים סטודנטיאליים ועוד.

בניגוד לדיעה הרווחת לימודים אקדמיים אינן כה נוקשים וחמורי סבר ( לפחות לא בארץ, או לכל הפחות ברב המוסדות להשכלה גבוהה). הדגש על לימודים אמנם הוא רב אבל לכל סטודנט אפשרות לבחור את המקצועות אותם הוא רוצה ללמוד ובהם הוא מביע עניין.

חוגי הלימוד מאפשרים טווח רחב מאד של בחירה בין נושאים, שלא כמו בבית הספר התיכון, הסטודנט יוכל לקחת בחוג מספר קורסים ככל שירצה והזמן יאפשר לו, ובכך יצבור נקודות זכות בדרך אל התואר. גם כאן בניגוד לבית הספר התיכון, ישנם מספר רב של שיעורים אשר לא מחייבים נוכחות, ורצון התלמיד ללמוד גובר על הכורח. בקורסים ראשיים תמצאו את עצמכם יושבים עם עוד כמה מאות של סטודנטים כמוכם באולם רחב ידיים. לא הרגשתם טוב בבוקר? לא נורא, המרצה לא יבקש פתק מהרופא.

סטודנט חדש שיגיע למוסד האקדמי בין אם מכללה או אוניברסיטה, יהיה ירוק- וייקרא סטודנט שנה א’. הסטודנטים החדשים יהיו ממש כמו בכתה א’- והשבועיים הראשונים ללימודים יוקדשו לעזרה מצד סטודנטים וותיקים יותר, בהסבר על בחירות קורסים, בשיבוצים, בהכרת הספריה והקמפוס, בגיוס לתאים ואגודות ובהכרת השטח בו יחיה הסטודנט החדש במשך 3 או 4 שנים. מוסדות גדולים בהם אלפי סטודנטים יקדישו לסטודנט החדש זמן רב. בקמפוסים השונים יוכל הסטודנט למצוא ירידי ספרים משומשים, ירידי תעסוקה, הדרכות בספריה ובכתות מחשבים, הטבות מצד בנקים לחשבונות סטודנט, הרצאות של תאים סטודנטיאליים שיחפצו בחברות ועוד הפנינגים כאלו ואחרים.

מבנה הקורסים והשיעורים נתון לשיקול הסטודנט, לכל אחד זמנים שונים שבהם הוא יכול ללמוד, אפשרויות בחירה בין קורסים זהים, ומערכת שעות גמישה. סביר להניח כי בכל קורס יראה הסטודנט פרצופים חדשים ובמספר קורסים יהיו כאלה שיחלקו את ספסל הלימודים. בשנת לימודים אקדמית ישנם שני סמסטרים ( תקופות לימודים) במהלכם נלמדים הקורסים. כל סמסטר אורך כ 4 חודשים כאשר בתקופות שבין הסמסטרים (כחודשיים) מתרכזות הבחינות על הקורסים, ניתן לבצע שינויים בשיבוצים לקורסים וכמובן לנוח מעט.

כל מוסד אקדמי מטפח את הלומדים במסגרתו בדרכו הוא, ויוצר בהם תחושת שייכות. לסטודנט מאז ומעולם הייתה השפעה רבה וכח על עיצוב פני החברה. בעולם המודרני החלו מערכות רבות מתוך כתלי האקדמיה, שכן ריכוז של אנשים בעלי דעות חופשיות מחוגים שונים יצר תמיד את השיח והחלפת הרעיונות שהובילה לבסוף לקדמה ולשינוי.

אגודת הסטודנטים

בארץ למשל קיימים כמעט בכל קמפוס תאי סטודנטים שהינם אגודות חברתיות, כמו למשל הצופים בתקופה הטרום אוניברסיטאית. חלק מהאגודות מייצגות זרמים בפוליטיקה הישראלי ( מפלגות וגופים ממסדיים), חלקם תנועות חברתיות ( כמו פעילי איכות סביבה) וחלקם תנועות לא פוליטיות שתפקידן לייצג את הסטודנטים בכל מוסד ומוסד.

גופים אלן פעילים ביותר, ובמשך השנה אחראים על אספקת חומר לימודי, עזרה לסטודנט, עריכת הפנינגים, ייצוג מול הנהלות האוניברסיטאות, ארגון הפגנות ואירועים חברתיים ועוד. אם ברצונך להשפיע, להוביל ולקדם את עמדותייך התאים הסטודנטיאליים הם המקום לעשות זאת. רבים מקובעי ההחלטות במדינת ישראל, פוליטיקאים ואנשי מפתח בכלכלה ובמשק החלו את דרכם הציבורית באחד מתאי הסטודנטים באוניברסיטאות.

הלימודים מלווים לרוב גם בחיים חברתיים ענפים. כסטודנט באוניברסיטאות ובקמפוסים הגדולים אתה זוכה להכיר עשרות ומאות אנשים. כל אחד בתחומו וברקע שונה. מפגש חברתי כה גדול יוצר חיי חברה ענפים מאד, במיוחד לסטודנטים אשר נמצאים במעונות ובמגורים מחוץ לעיר הולדתם, ותקופת האוניברסיטה נחשבת בעיני רבים ממסיימיה לאחת התקופות המעניינות והטובות מבחינה חברתית בחיים. מומלץ מאד לחוות. לא רק ללמוד ולקרוא, כי אם גם לספוג את אווירת הלימודים, את הפעילות העניפה בכל התחומים, את הרגשת השייכות למוסד אקדמי גדול ואת הערך החינוכי תרבותי העצום שלימודים אקדמיים מעניקים.

הסטודנט הוא ציפור חופשית. הוא יכול לבחור את הכיוון אליו ירצה לעוף, ברצונו יחצה הרים ואוקיינוסים, יעשיר את הידע שלו, יצבור חברים חדשים ומכרים, יוכל להיות חלק מקבוצה או להיות עוף בודד ובסיום התואר האקדמי ייקח עימו הרבה יותר מתעודת גמר.