חוק נישואים אזרחיים בישראל, דעות של סטודנטים

סקר שנעשה במעוז הארותודוכסי המובהק ביותר של האקדמיה הישראלית - אונ’ בר-אילן - מגלה שההגמוניה הרבנית הולכת ונמוגה, אפילו בטקס ההלכתי החשוב מכולם - הנישואים. יותר ויותר סטודנטים תומכים בנישואים אזרחיים - אפילו דתיים. השר פורז - לתשומת לבך

אהבת? שתף ב:


חוק נישואים אזרחיים בישראל, דעות של סטודנטים

בסקר שערך העיתון "בר קוד" בקרב סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן נמצא רוב זעום אשר תומך בכינון חוק נישואים אזרחיים בישראל. מבין הסטודנטים שנשאלו עולה תמיכה חילונית מובהקת בחוק ומולה התנגדותם של הסטודנטים הדתיים.

נישואים אזרחיים הם נישואים הנערכים ללא טקס דתי, אלא עפ"י החוק האזרחי של המדינה. בני הזוג מתייצבים בפני הרשות שהוסמכה לכך (בית משפט, משרד הפנים, עירייה) וחותמים על מסמך הצהרתי אשר כולל את ההסכמה להינשא. לאחר החתימה על המסמך נחשב הזוג לנשוי ונרשם בפנקס הנשואים במדינה. במדינת ישראל, חוק נישואין וגירושין קובע, כי נישואין וגירושין הם עפ"י דין תורה ומתקיימים בבתי דין רבניים. על יהודים שנמצאים במדינה, בין אם הם תושבים בה או תיירים - עליהם להינשא עפ"י החוק ההלכתי. חוק זה פוסל לנישואים בני זוג בנשואי תערובת, ממזרים, וכוהנים עם גרושות. מדינת ישראל מכירה בנישואיי חוץ מכורח אמנות בינלאומיות, כך שישראלי המעוניין בכך מחויב בעריכת ברית הנישואים בחו"ל ובמסמך הכרה בהתאם.

 

רוצה להיתחתן בנישואים אזרחיים?


בתחילת חודש מרץ השנה, הגיש חבר הכנסת אופיר פינס ממפלגת העבודה הצעת חוק לכינון נישואים אזרחיים בישראל. על פי הצעת החוק, בני זוג יוכלו לבחור אם להינשא באופן דתי או אזרחי. עריכת נישואים דתיים תהיה בסמכות רושמי נישואים של הקהילות הדתיות, ועריכת נישואים אזרחיים תהיה בסמכות שר המשפטים. הצעת החוק נפלה כאשר חלק נכבד מחברי הכנסת החילונים בחרו שלא לתמוך בו, ביניהם היו שנמנעו או נעדרו משיקולים קואליציוניים ואחרים.

הסקר

 

לאור הקשיים בעריכת מדגם מייצג על פי הנורמות המקובלות, ניסינו לבסס את הסקר על פילוח אוכלוסיות ריאלי כך ששליש מן הנסקרים היו סטודנטים גברים ונשים מן הכולל והמדרשה בעלי אפיון דתי מובהק, ואלו שני שליש הנותרים היו סטודנטים נשים וגברים כפי שנכחו בשעורי היהדות השונים (מתוקף ההנחה היא כי שעורי היהדות מהווים מכלול מגוון של כלל הסטודנטים בקמפוס בהם דתיים וחילוניים).

304 סטודנטים נשאלו: "האם את/ה תומך/ת בכינון חוק שיאפשר נישואים אזרחיים בישראל?".

51.6% (157 סטודנטים) ענו "כן", לעומתם 49.4%, (147 סטודנטים) ענו "לא".
 

 
זכר
נקבה
רווק
נשוי
מתחת לגיל 25
מגיל 31 ומעלה
דתי ומסורתי
חילוני
כן
70
87
104
53
66
91
60
97
לא
104
43
103
44
96
51
123
24


מניתוח התוצאות עולה מובהקות סטטיסטית לנטיית נשים להצביע בעד נישואים אזרחיים. כן קיימת מובהקות ברורה להתנגדות סטודנטים בעלי אוריינטציה דתית ותמיכת הסטודנטים החילוניים בכינון החוק. אין בתוצאה זו הפתעה, שכן ניתן היה להניח כי בקמפוס בר-אילן תהא נטייה לכיוון שמרני/אורתודוכסי בשל הגדרתו הדתית של המוסד, וקשה להסיק כי רוב זעום שנספר לטובת כינון החוק מסמן תמיכה מפורשת של מרבית הסטודנטים.

מעניינת במיוחד נטייתם המובהקת של הנשים לומר "כן" לחוק. דווקא הנשים הן אלו שמטות את תוצאת הסקר לכיוון ליברלי ואילו בקרב הגברים אין מובהקות ברורה. כ-33% מכלל הסטודנטים שהצהירו על אוריינטציה דתית אמרו "כן" לנישואים אזרחיים בישראל. מניתוח נתון זה ניתן להסיק, כי בבר-אילן ההתערות של אוכלוסייה דתית עם אוכלוסיית רוב בעלת אורח חיים חילוני, מעודדת כיוון ליברלי.

 

הסטודנט הדתי הנחשף לנורמות החילוניות על בסיס יומיומי, עומד לכאורה בפני האפשרות להתנכר לחילוניות ובכך להתבדל חברתית, או לבחור בהסתגלות לחברה המגוונת בקבלת מוטיב ליברלי מובהק: "איש איש באמונתו יחיה". את הדברים הללו מחזק י’, סטודנט דתי שנה ב’ לכלכלה, שבחר להתראיין בעילום שם: "אני לא רואה סיבה למה לכפות את אמונתי על הזולת, יש לי חברים חילוניים ובחייהם שיעשו כרצונם. לא ייתכן שלרבנות תהיה שליטה על כל מה שקורה פה, זה מנוגד למציאות ורק יוצר תחושת אנטי כלפי הדת".

 

שירה מוסקוביץ’, סטודנטית דתייה שנה ב’ למדעי המדינה ותקשורת, חושבת אחרת: "באופן עקרוני אני נגד, כי חבל שייווצרו פה שני עמים". אך היא גם מודעת לדרישה של הציבור החילוני לנישואים אזרחיים: "צריך להתחשב ברחשים ובקולות העולים מהציבור ולא יהיה מנוס באיזשהו שלב מלקיים אמנה חברתית בין הצדדים שתיבנה בדו שיח ובסופו של דבר גם תכלול נישואים אזרחיים, כביכול זה ’לעבוד’ על המערכת כי הרבנות אמנם לא תכיר בתהליך מלכתחילה, אך תפקיד הרבנות יהיה בגירושים, כך שלמעשה היא תכיר בתהליך בדיעבד. הגירושים מחויבים דרך הרבנות בכדי שאותה אישה שהתחתנה בנישואים אזרחיים תוכל אחר כך להתחתן עם משהו אחר".

*העיתון ’בר-קוד’ הוא עיתון הסטודנטים של המחלקה למדעי המדינה באונ’ בר-אילן, מגמת תקשורת

אולי יעניין אותך גם

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>

מבושה לגאווה - חוויית ההגירה מרוסיה מתוארת בפרויקט גמר

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/8/2019
מזל רייבלט, דור 1.5 בארץ, עיצבה כפרויקט גמר לתואר בתקשורת חזותית ספר העוסק בחווית ההגירה והגאווה בזהות שלה, כמי שנולדה בארץ להורים מבריה"מ. לכתבה המלאה >>

סטודנטים יזמו פרויקט לשילוב צעירים עם צרכים מיוחדים באקדמיה

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 29/7/2019
סטודנטים יזמו תכנית לשילוב צעירים עם המנכה קוגניטיבית בקמפוס, בדרך להפוך את החברה שלנו לנגישה וסובלנית יותר. דיברנו עם אחד הסטודנטים שיזמו את התכנית. לכתבה המלאה >>

כרישים, צלילות וספינות טרופות... יום שגרתי בחייו של ביולוג ימי

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 25/7/2019
מתחת למים קיים עולם שלם של יצורים ססגוניים, אותם חוקרים ביולוגים ימיים. סטודנטית ומרצה לביולוגיה ימית מספרים איך זה ללכת ללימודים בחליפת צלילה. לכתבה המלאה >>

מורים שעשו הסבת אקדמאים מספרים איך הגיעו למערכת החינוך

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 11/7/2019
מורים חדשים שעשו הסבת אקדמאים להוראה מביאים איתם נקודות מבט אחרות למערכת החינוך. מה מביא אנשים לחזור לבית הספר ולהוביל שינוי? לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

כתבות אחרונות

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

מלגות חדשות

ימים פתוחים