יריד תעסוקה לסטודנטים - יריד האשליות

בפעם הבאה שמבטיחים לכם בקמפוס ’יריד תעסוקה’, כדאי לחשוב היטב האם יש לכם בכלל סיכוי כלשהו להתברג בין ברי המזל שיזכו לבסוף לג’ובים מבטיחים. ביריד בבן-גוריון בלטו בעיקר חברות בעלות אוריינטציה טכנולוגית-כלכלית, שאין להן כלל מה להציע למרבית הסטודנטים. האוניברסיטה מרוויחה דמי השתתפות, החברות מרוויחות פרסום (כמעט) חינם - ורק הסטודנטים, כרגיל, נותרים בחוץ

אהבת? שתף ב:

כבכל שנה, גם בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת בן גוריון יריד תעסוקה לסטודנטים. לקראת סוף השנה מארגן משרד דיקאנט הסטודנטים מפגש בין תלמידי ובוגרי האוניברסיטה לבין מעסיקיהם הפוטנציאלים. ואכן, נציגי 21 חברות הגיעו לקמפוס, אספו קורות חיים, חילקו מתנות, וסיפקו הצצה קטנה לחיים שאחרי התואר. אלפי סטודנטים הגיעו למצוא תשובה לשאלה - מה באמת מסתתר שם? אנחנו יצאנו לבדוק מה באמת מחפשים המעסיקים ומי מרוויח מכל העניין.

בין החברות שהגיעו ליריד היה אפשר למצוא את התעשייה האווירית, אינטל, אמדוקס, בנק לאומי ובנק הפועלים, אפלייד מטריאלס ועוד. עיקר הביקוש, עושה רושם, הוא למהנדסי חומרים, מכונות, כימיה ואנשי מחשבים. ומה עם השאר, אתם שואלים? "שלחנו הזמנות ללמעלה מ-150 חברות בנוגע ליריד", אומרת יעל רוזפלד, האחראית על ארגון הכנס מטעם האוניברסיטה, "רצינו נציגים מהלשכה לעבודה סוציאלית ובכלל מהתחומים של הפקולטות למדעי הטבע, הרוח והחברה. אנחנו עוקבים אחרי מודעות הדרושים ונמצאים בקשר תמידי עם החברות, אך לצערי אין היענות כל-כך מצדן". כאן המקום לציין, שכדי להגיע ליריד משלמות החברות לאוניברסיטה דמי השתתפות, וכך נוצר מצב שרק החברות הגדולות אשר מבצעות גיוס נרחב של כח אדם מגיעות אל היריד. חברות כח אדם, שבדרך כלל דולקות אחרי המגזר הסטודנטיאלי, לא נכחו מהסיבה הפשוטה שרובן גובות כסף מסטודנטים עבור שירותיהן, ולא זו היתה כוונת האוניברסיטה. כך נותרנו עם מגוון יחסית מצומצם של תאגידים המחפשים את השמנת שבאוכלוסייה הסטודנטיאלית.

אחוזים בודדים בלבד ימצאו תעסוקה בתחום

לחברות אינטרסים משלהם להגיע ליריד. עיקר הפעילות הוא העלאת המודעות בקרב הסטודנטים, חיזוק התדמית, והפנייתם של המתעניינים לאתר האינטרנט של החברה. בדרך-כלל, משיחה עם נציג החברה והגשת קורות חיים ביריד ועד התחלת עבודה בפועל, הדרך עוד ארוכה. רוב החברות מפנות את הסטודנטים למכוני אבחון או למחלקת כח אדם להתחלת תהליך סינון ארוך ומייגע. "מכל מאות האנשים שראינו היום יתחילו לעבוד, לדעתי, אחוזים בודדים", אומר אורי, מהנדס מכונות במקצועו ונציג התעשייה האווירית. "כבר כמה שנים לא גייסנו כח אדם חדש בכלל, וכעת סוף-סוף אנחנו מוכנים לקלוט דור חדש", הוא מוסיף ואומר.

הדרישות, באופן מפתיע, אינן מתבססות על ממוצע ציונים בלבד. גם לניסיון התעסוקתי ולראיון עצמו יש תפקיד מאד משמעותי, וזאת בשל ההנחה שאת ההכשרה המקצועית עצמה עוברים גם כך במקום העבודה, עם תחילתה. גם בבנק הפועלים, המחפש מועמדים למסלול הכשרה לניהול בנקאי המתחיל בנובמבר, לא נדרש ניסיון בתחום או ממוצע ציונים מרקיע שחקים. "אנחנו מחפשים בוגרי תואר ראשון בכלכלה, ניהול, או מנהל עסקים שיש להם קו"ח מעניינים, שמראים פוטנציאל", אומרת דיקלה, נציגה ממחלקת משאבי אנוש בבנק.

בסוף נצטרך לחזור לספסל הלימודים

ומה אומרים הסטודנטים עצמם? "המסקנה שלי מהיריד היא שאין מה לעשות עם תואר ראשון", אומרת איריס, המסיימת בקרוב שנה ד’ בהנדסת ביוטכנולוגיה. "אפשר למצוא עבודה לשנה או אולי שנתיים, ואז לא תהיה ברירה אלא לחזור ללמוד". איריס לא התייאשה ועברה מדוכן לדוכן לשמוע מה יש לכל אחת מהחברות להציע. ישנם גם סטודנטים רבים שלא חשבו שיש להם כלל מה לחפש ביריד. "אף אחד לא מחפש בעלי תואר ראשון בביולוגיה, אז פשוט חבל לי לבזבז שם זמן", אומרת גילי, שנה ב’, ביאוש קל. עופר, תלמיד כלכלה ומנהע"ס, אומר שהיריד מתסכל כי מחפשים בו אנשים מאד מסויימים, ואין בכלל מעסיקים שמציעים עבודות אותן אפשר לעשות תוך כדי התואר, על מנת להתמקצע. "לעבוד משרה מלאה או אפילו חצי משרה, זה לא אפשרי בשבילי תוך כדי התואר, כי הוא דורש במיוחד". בין העבודות הזמניות יותר אפשר היה למצוא את חברת פלאפון, שכרגיל מחפשת סטודנטים לשירות לקוחות, או מורים לפסיכומטרי בחברת קידום. אבל לרוב, העבודות דורשות אופק של שנה לפחות ולמעלה מ-20 שעות שבועיות.

עוד שנה אקדמאית מתקרבת לסופה, ואיתה גל חדש של בוגרי תואר מחפשי עבודה. יריד התעסוקה שנערך באוניברסיטת בן גוריון משקף באופן די מדויק את המצב בשוק: קשה, עם נטייה קלה להתאוששות. ההיצע עדיין עולה באופן ברור על הביקוש לבעלי תואר אקדמאי והחברות, הנהנות מהחשיפה ביריד, באות בעיקר "לראות ולהראות". העיקר שתשארו אופטימיים.