המלחמה בעירק: השלכות גלובליות, אזוריות ואסטרטגיות

על בני האור מול בני החושך, על הגמוניה וכפייה שלטונית ועל מסעות הצלב החדשים בכנס שהוקדש למלחמה בעיראק והשלכותיה.

אהבת? שתף ב:


מתקפת ה-11 בספטמבר גרמה לנשיא בוש לתמוך בליברליזם תוקפני ובשינוי סדרי-עולם, תוך כפיית ערכים אמריקאים על הזירה הבינלאומית". במשפט זה, אם תרצו, ניתן למצות את דיוני הכנס הבינלאומי בנושא "המלחמה בעירק: השלכות גלובליות, אזוריות ואסטרטגיות", שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת חיפה.

 

שני מפגשי הפתיחה של הכנס עסקו בשאלה האם המלחמה בעירק נושאת בשורה של סדר עולמי חדש. למרות שהתשובות לשאלה היו מגוונות והציגו גישות ונקודות מבט שונות על הסוגיה, בסופו של יום דומה היה כי אין הרבה חדש תחת השמש: מלחמת המפרץ הנוכחית מהווה וריאציה על אירועים שכבר נראו ומדיניות שכבר נוסתה.

יותר משאלת החידוש, מוקד העניין בדיון היה דווקא בהשוואה בין מה שהיה לבין מה שעכשיו, וההבחנה בין הדקויות של הדומה והשונה, משמעותן והשלכותיהן האפשריות. המערכת העולמית כיום היא מערכת חד-קוטבית המצויה תחת שליטה הגמונית של ארצות הברית. יחסי הכוחות במערכת שכזו מגבילים את יכולת הפעולה של השחקנים במערכת מול כוחה המוחלט כמעט של המדינה ההגמונית. ד"ר גליה פרס-בר-נתן טענה בהרצאתה, כי כיום אין תחושה של ניגוד אינטרסים מהותי בין מדינות אירופה לבין ארצות הברית, וכפועל יוצא מתפתחת ברית של חלוקת עבודה בין ארה"ב לבין המדינות האירופאיות. ארה"ב דומיננטית בשלב המערכה הצבאית, אירופה דומיננטית בשלב השיקום וההתמודדות עם האוכלוסיה האזרחית. מודל זה בא לידי ביטוי במלחמה באפגניסטן, בה לאחר הפירוטכניקה הצבאית האמריקאית, הפכו מדינות אירופה לשחקניות המרכזיות בבנייתה של אפגניסטן שלאחר המלחמה.

 

גישות מרכזיות במדיניות החוץ של ארה"ב

בהרצאותיהם של פרופ’ דייל קופלנד, פרופ’ בני מילר וד"ר קורינה כגן, הוצגו ארבע גישות מרכזיות למדיניות יחסי החוץ האמריקאית: הגישה המציאותית-המתגוננת (defensive realism), הגישה המציאותית-התוקפנית (offensive realism), הגישה הליברלית-המתגוננת (defensive liberalism) והגישה הליברלית-התוקפנית (offensive liberalism). רוב הדוברים בחנו את הגישות השונות מתוך נקודת מבט אמריקאית-פנימית המתייחסת להתפתחות הגישות בפוליטיקה האמריקאית, או מתוך תיאוריות ממוקדות-מנהיג, המייחסות חשיבות לראיית העולם של הנשיא (המנהיג) ומקבלי ההחלטות הסובבים אותו. בשונה מנקודות מבט אלו, בן פרנקל הדגיש בהרצאתו את גישת המערכת. לטענתו, מידת הבחירה של המנהיגות האמריקאית בנוגע למדיניות החוץ מוגבלת על ידי יחסי הכוחות בסביבה הבין-לאומית (המערכת) בה היא פועלת.

הרבה מהדוברים התמקדו בהשוואה בין בוש האב ומלחמת המפרץ בתחילת שנות התשעים, לבין בוש הבן ומלחמת עירק הנוכחית. גישתו של בוש האב הנה גישה ’מציאותית-מתגוננת’, המאופיינת בהשקפת עולם פסימית הרואה את המציאות הבין-לאומית כמסוכנת, אך ניתנת לריסון בתנאים מסויימים. בוש האב יצא למלחמת המפרץ מתוך רצון להגן על האינטרס האמריקאי במזרח התיכון, ומתוך שאיפה לבסס מחדש את הסטטוס קוו. המלחמה היתה מוגבלת בהיקפה, ולא היו לבוש שאיפות לשנות סדרי עולם. המטרה היתה לסלק את סדאם חוסיין מכוויית, אך לא לערער על שלטונו בעירק. החשש היה, כי אם יפגעו השחקנים המרכזיים יידרדר המצב לכדי תוהו ובוהו.

בוש הבן, לעומתו, אופיין בתחילת כהונתו כשמרן בגישה ריאליסטית. מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר גרמה לשינוי בגישתו ולתמיכה בליברליזם-תוקפני. במקרה של בוש הבן, מדובר בגישה ניאו-קונסרבטיבית השואפת לשינוי מהפכני בסדרי עולם, תוך כפיית ערכים אמריקאים על הזירה הבין-לאומית. בשונה מאביו, בוש הבן לא חיכה ליצירת קואליציה בין-לאומית לפני פתיחת המתקפה על עירק, והצהיר בגלוי על כוונתו ליצור "עירק חדשה" בה לא יהיה לסדאם חוסיין מקום. השקפת העולם המאפיינת גישה זו רואה את המציאות כמסוכנת מאוד, ומפרשת את ההיסטוריה כמשחק רצחני בין בני האור לבני החושך. רק עשיה של ’אנשים טובים’ (ארה"ב במקרה זה) יכולה להבטיח יצירת סדר עולמי מיטיב. כל התחמקות מעשיה מצד ’בני האור’ תוביל בהכרח לאסון.

המלחמה בעירק, עבור בוש הבן, היא מערכה אחת מתוך מסע צלב שלם שנועד לנקות את העולם מהרשע הטרוריסטי. אין מדובר בשמירה על הסטטוס קוו, אלא בשאיפה ליצור סדר עולמי חדש אותו תוביל ארה"ב. השאלה האם יעלה בידיו של בוש הבן לממש את הסדר העולמי החדש תלויה לא רק בשאיפותיו ובחזונו (המוצדק או השגוי) אלא גם באופן בו מערך הכוחות בפוליטיקה הפנים-אמריקאית ופוליטיקה העולמית יאפשר את המשך פעולותיו המלחמתיות. הבחירות לנשיאות העומדות בפתח והביקורת הגוברת בארה"ב על העלויות הגדלות והולכות של תקציב הביטחון, מצד אחד, והמחאה הגוברת באירופה כנגד המשך המלחמה בעירק, מצד שני, עשויים להגביל את יכולת הפעולה האמריקאית בעירק, למרות היותה הגמוניה.

הכנס נערך ביוזמת המחלקה ליחסים בין-לאומיים בשיתוף עם המרכז לחקר הביטחון הלאומי, העמותה הישראלית ללימודים בין-לאומיים והפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת חיפה.

אולי יעניין אותך גם

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד במכללת ספיר

מאת: , 16/11/2021
סטודנטים מספרים על המכללה האקדמית ספיר - מה הם באמת חושבים על התואר, הקמפוס, המרצים והאווירה אחרי השיעורים? לכתבה המלאה >>

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד במכללת צפת

מאת: , 15/11/2021
מה חושבים הסטודנטים של המכללה האקדמית צפת על הלימודים? הנה כל מה שיש להם להגיד על התואר, הקמפוס, המרצים ועוד. לכתבה המלאה >>

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד בקריה האקדמית אונו

מאת: , 14/11/2021
מה מספרים הסטודנטים שלומדים היום בקריה האקדמית אונו על הלימודים, הקמפוס, התכנים והאווירה בתואר? לכתבה המלאה >>

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד באוניברסיטת בן גוריון

מאת: , 14/11/2021
מה מספרים הסטודנטים על הלימודים באוניברסיטת בן גוריון? הנה מה שחושבים הסטודנטים על הקמפוס, הקורסים, המרצים והאווירה בבאר שבע. לכתבה המלאה >>

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה

מאת: , 10/11/2021
סטודנטים מספרים על האוניברסיטה הפתוחה - מה דעתם על התואר, על השילוב בין עבודה ולימודים, על המרצים ועל הקמפוס? לכתבה המלאה >>

סטודנטים מספרים איך זה ללמוד באוניברסיטת אריאל

מאת: , 9/11/2021
מה מספרים הסטודנטים על הלימודים באוניברסיטת אריאל בשומרון? הבאנו לכם חוות דעת של סטודנטים שלומדים היום באריאל ומספרים על המרצים, הקמפוס, האווירה בלימודים ועוד. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
כתבות אחרונות
עדכונים אחרונים באתר
חדשות ועדכונים
עכשיו בפורום
מלגות חדשות
ימים פתוחים