יחסה של התקשורת לואנונו וטננבאום
יחסם של הממסד והתקשורת הישראלית כלפי שני ’עברייני-העל’ ואנונו וטננבאום, מסגיר את האמת המרה לה צריך היה הציבור הישראלי להתרגל כבר מזמן. ישראל היא מדינת חונטה, המקריבה את עתידה, את חברתה, את רווחתה ואת חוקיה, בשם ולמען המושג הנבוב: ’ה-ב-ט-ח-ו-ן’
כל ישראלי מצוי שפתח עיתון או שניים בימים האחרונים לא יכול להימנע מלערוך את ההשוואה המתבקשת בין שני הגברים הסהרוריים שהסעירו את המדינה: מרדכי ואנונו, מרגל האטום, ואלחנן טננבאום, האל"מ הנודד. הראשון עבר עברה, ישב 18 שנה בכלא בתנאי בידוד מחמירים, (אני מקווה מאד שתסלחו לי על כך שבחרתי שלא להשתמש בביטוי השחוק "שילם את חובו לחברה"), ואף על פי שהוא עתיד להשתחרר בתקופה הקרובה, יש מי שידאג לכך שחייו החירותיים לכאורה יהיו גיהינום עלי-אדמות: יצותתו לכל שיחותיו, יכנסו לו לצלחת, לא יתנו לו לצאת את הארץ ולא אתפלא אם יתקינו לו מצלמה נסתרת בשירותים.
ואילו השני, ככל הנראה, ארגן לעצמו פגישה עם "חסיד אומות העולם" נסראללה, על מנת לסדר לעצמו עתיד כלכלי בטוח, עבד על כולנו בעיניים, ועל פניו ימרח חיוך רחב בעוד יום-יומיים-שבוע-שבועיים כל הדרך אל הבנק, מבלי שנענש על מעשיו אפילו באמצעות סטירה חינוכית קלה. אם - ואם היא מילת המפתח כאן - טננבאום אכן ארגן פגישה עם החיזבאללה מרצונו, הרי שלא ניתן להתייחס לתקופת שהייתו שם כאל שבי, גם אם תוכניותיו השתבשו אי שם באמצע הדרך לביירות. זו כבר לא הבעיה שלי.
התקשורת הולכת על ביצים
תוצאות ההשוואה הקצרה שערכתי לעיל מצביעות על חוסר צדק משווע ומעלות שאלות קשות לגבי הדרך בה מתקבלות החלטות במדינתנו. רק היום מתברר, כי המידע שמתחיל לדלוף בנוגע לעלילות אלחנן בארץ השטן לא היה זמין לשרי הממשלה בבואם להחליט את אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בתקופה האחרונה. משום מה, אף אחד לא עוסק בנושא זה. התקשורת הישראלית כולה נראית כמי שהולכת על ביצים, מדברת בשפת סתרים ומשחקת בנדמה לי. היא מעדיפה להתרכז בבחינת מבנה אישיותו של טננבאום, אך כמעט ולא באישיותה של הממשלה. במדינות מתוקנות היתה התקשורת חוקרת ובודקת בתקיפות, כיצד יתכן כי שרי הממשלה קיבלו החלטה כל-כך מכרעת מבלי לדעת כמעט כלום. דרך קבלת החלטות כזו נראית בעיניי כפשע חמור שבעתיים מכל אי יווני או מיליונר דרום אפריקני.
במדינות מתוקנות הייתה התקשורת מעלה שאלות לגבי הנחיצות של הישיבה הממושכת על הווריד של מרדכי ואננו לאחר "צאתו לחופשי". כיצד יתכן שאדם, שבקושי ראה אור יום במשך שמונה עשרה שנה, עדיין מחזיק במידע רגיש? אם הוא אכן מחזיק במידע כזה, הרי שזו לבדה כבר סיבה אמיתית לדאגה עמוקה. היתכן כי מערכת הביטחון המהוללת שלנו קפאה על שמריה משך תקופה כה ארוכה?
אם, לעומת זאת, ואננו לא יודע דבר, תנו לו לחיות בשקט או שתודיעו קבל עם ועדה שהנקמנות עומדת ביסוד מערכת השיקולים המוסריים שלכם.
כלב השמירה שלנו נרדם. כנראה שגם הוא חושב שבכל הנוגע לקודש הקודשים שלנו הקרוי "בטחון המדינה", ראוי שרק מתי-מעט של יחידי סגולה רשאים לחרוץ גורלות. כל כלב אחר, אפילו פודל קטן, היה מבין, שמישהו נהנה מאד מהשימוש המופרז במושג החלול הזה.
מתברר, כי כולנו חיים באשלייה. תמיד לימדו אותנו בגאווה, כי אנחנו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". זוהי לא דמוקרטיה רבותיי, אלא חונטה.
אולי יעניין אותך גם

פרויקט של סטודנטים שומר מנות דם בשטח - ומציל חיים
מאת: מערכת "לימודים בישראל", 13/8/2025
פרויקט גמר של סטודנטים ב - SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון מציע פתרון חדשני להבאת מנות דם אל הלוחמים בשטח, ומסייע להציל חיים.
לכתבה המלאה >>

מאיה ויהודה דביר על הכלים להצלחה ליוצרים מתחילים
מאת: , 14/7/2024
מאיה ויהודה דביר, יוצרי תוכן הידועים בעולם כולו, משתפים בכלים להצלחה בענפי האמנות והדיגיטל בזירה הגלובלית, ובדרכים שבהן יוצרים מתחילים יכולים לפרוץ ולהצליח.
לכתבה המלאה >>

ד"ר תמי מירון על לימודים וקריירה בתחום הפודטק
מאת: , 10/7/2024
ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית הטכנולוגיה של חממת הפודטק Fresh-Start, על לימודים וקריירה בתחום הפודטק, ועל האופן שבו צעירים יכולים לחולל מהפכה בתעשיית המזון של העתיד.
לכתבה המלאה >>

אייל שויקי, מנכ"ל בית הנשיא, מספר על לימודים וקריירה בתחום הפוליטי
מאת: , 4/7/2024
אייל שויקי, מנכ"ל בית הנשיא, מספר על הדרך שעבר במערכת המדינית, על מסלולי לימוד המתאימים למעוניינים להשתלב בפוליטיקה, ועל התכונות החשובות למשרתי ציבור.
לכתבה המלאה >>

פרופסור יעל פרג על לימודים בתחום הקיימות, ועל אתגרי הסביבה של מחר
מאת: , 27/6/2024
פרופסור יעל פרג, מומחית למדיניות אנרגיה ושינוי אקלים, מספרת על אתגרי הסביבה של העתיד, וכיצד אלו קשורים ללימודי קיימות.
לכתבה המלאה >>

פרופסור אורלי בנימין על לימודים וקריירה בסוציולוגיה
מאת: , 26/6/2024
פרופסור אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, מספרת על תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר הנוגעים לשוק העבודה ובחירת הקריירה, וכיצד אלו קשורים ללימודי הסוציולוגיה.
לכתבה המלאה >>
לכל כתבות המגזין