מחקר חדש: רבע מהמתגייסים הולכים לקב"ן

כך מורים ממצאי מחקר שערך סטודנט בשלוחת דרבי. הסטודנט, קצין באגף כח-אדם של צה"ל, סבור שכ-30% ממועמדי הגיוס אינם מתגייסים בסופו של דבר. רבים מהם בשל בעיות נפשיות. לטענת צה"ל: 23% אכן אינם מתגייסים

אהבת? שתף ב:

בין 25% ל-30% מכלל המועמדים לשירות צבאי נפגשים עם קצין בריאות הנפש (קב"ן) עוד בלשכת הגיוס, לפני גיוסם. כך עולה ממחקר שביצע סטודנט בשלוחה הישראלית של אונ’ דרבי במסגרת לימודיו. הסטודנט, קצין בכיר העוסק בשירותו בתחום כח-האדם, גילה במחקרו, כי 30% ויותר (כמעט כל חייל שלישי שמתגייס) פונים לקב"ן עוד בלשכת הגיוס, ו-16% מן המתגייסים משוחררים בשנת השירות הראשונה מצה"ל, מתוכם כ70% על בסיס נפשי. נתונים אלה גבוהים מעט מהנתונים הרשמיים של צה"ל, לפיהם כ-25% מן המתגייסים אכן נפגשים עם קב"ן בטרם גיוסם. כן מודה צה"ל, כי 12% מחייליו משתחררים משירותם במהלך שנת השירות הראשונה, אך רק כ-60% מהם על-רקע נפשי.

כן מגלה הקצין במחקרו, כי מבין המועמדים לגיוס, כ-30% מן הגברים וכ-40% מן הנשים, אינם מתגייסים בסופו של דבר מסיבות שונות. גם כאן מציג צה"ל נתונים מעט יותר נמוכים בקרב הגברים: כ-23% מהם, על-פי צה"ל, אינם מתגייסים. לטענת הסטודנט-הקצין במחקרו, מרבית הגברים שאינם מתגייסים עושים זאת על רקע נפשי ועל סמך פנייה לקב"ן.

עוד עולה ממחקרו, כי בקרב החיילים הדתיים והחיילים בני הקיבוצים, רק 3% עד 4% פונים במהלך שירותם לקב"ן וכן עולה ממצא קשה, לפיו חיילים שהגיעו לצבא עם בעיות נפשיות ואחרות, אינם זוכים למעקב וטיפול נאות מצד קציני בריאות הנפש, אשר בחלק מהמקרים לא מדווחים כלל על הבעיות. הקצין טוען, כי קב"נים בצה"ל התריעו על התופעה אך זו לא השתנתה.

"הקושי לפתח זהות חברתית ואישית על רקע המצוקות - הוא הגורם לתופעה"

הפסיכולוגית שרון זיו ביימן, מנהלת ביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרבי, טוענת, בתגובה לממצאי המחקר, כי הנוער הישראלי מתקשה בגיבוש זהותו על רקע המתיחות והאיומים בחברה. "הנושא של בניית הזהות האישית והחברתית של הנוער בישראל העכשווית, המתמודדת עם שסעים פנימיים ומאבקים חיצוניים רבים, חשוב כי יימצא במרכז סדר היום של העוסקים במקצועות בריאות הנפש והחינוך. אין ספק, כי בחברה המתמודדת עם איומי טרור, עם קיטובים פנימיים גדולים, עם מלחמה מתמשכת עם שכנים ללא כיוון ופתרון ממשי מסתמן, מתקשה המתבגר הישראלי יותר מתמיד לגבש את זהותו האישית והחברתית, להגדירה ולפתחה", אומרת ביימן. ביימן טוענת, כי קושי זה הוא המגדיל את תופעת ההליכה לקב"ן. "העובדה כי גם תנועות מחאה חברתיות של בני נוער אינן דומיננטיות בפרט על רקע הקונפליקטים העזים בחברה הישראלית, מגבירה את הדאגה של אנשי מקצוע בנוגע ליכולת לפתח זהות ומשמעות חברתית, המהווה את אחד הצרכים הפסיכולוגיים ההתפתחותיים המרכזיים. נראה, כי במצב הנוכחי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת להזדהות ובחוויית האפשרות ליצור משמעות ולהשפיע. נראה כי בחברה הישראלית כיום נמצאים יותר ויותר בני נוער ובוגרים צעירים במצב של קושי לגבש את זהותם האישית והחברתית על רקע חוסר הלכידות, משבר הערכים, המתח המתמשך וחווית חוסר התקווה שאנו חווים. מצב זה בה לידי ביטוי בנתונים מדאיגים על גיוס הנוער לצבא", מוסיפה ביימן.

בעקבות הממצאים, פנו אנשי דרבי לדוברת צה"ל על-מנת לקבל תגובתה. לדברי דרבי, ההמתנה לתגובתה ארכה כ-5 שבועות, בהם ניסה צה"ל לזהות את פרטיו של הקצין שביצע את המחקר. בסופו של דבר הגיעה תגובת הדוברת, אשר התייחסה למספרים אודות החיילים הדתיים וכן אודות הטענה לפיה הקב"נים הצבאיים התריעו על טיפול לקוי בבעיות נפשיות של חיילים.

"מערך בריאות הנפש בצבא אינו נותן את שירותיו על בסיס תפישות עולם, אמונות דתיות או השתייכות דתית או לאומית ולכן לא ניתן למדוד את אחוז החיילים הדתיים אשר נפגשו עם קצין בריאות הנפש. טענת דרבי כי קב"נים צבאיים התריעו מספר רב של פעמים כי צה"ל אינו מטפל בבעיות מהבית של חיילים אינה נכונה", מסרה דוברת צה"ל.