חדש ברשת: עיתונים עבריים בני מאה וחמישים שנה
הלבנון, המגיד וחבצלת - עיתונים עבריים מאמצע המאה ה-19, הועלו לאתר של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ויחליפו גליונות נייר מתפוררים. לאחרונה מתעורר ביקוש רב למקורות המודפסים של העברית המתחדשת
גליונות עיתונים עבריים בני מאה וחמישים שנה עלו לרשת באתר אינטרנט חדש מבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי של האוניברסיטה העברית. הגליונות הם מתוך עיתונות עברית מהמחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים.
בראשית ימיה, מהווה העיתונות העברית העולמית מקור ראשוני בעל חשיבות עליונה לחקר תולדות היישוב בארץ ולנעשה בקהילות היהודיות בתפוצות. היא שופכת אור על תחיית השפה העברית ועל התפתחות הכתיבה העיתונאית העברית.
לעת-עתה, ניתן לצפות בגליונות שלושה עיתונים מרכזיים מהתקופה: הלבנון, אשר יצא לאור בשנים 1886-1863 בירושלים, בפריס, במינכן ובלונדון (770 חוברות, כ- 7,200 עמ’); המגיד, אשר יצא לאור בשנים 1903-1856 בגרמניה, בפולין ובאוסטריה (2,265 חוברות, כ- 19,500 עמ’); חבצלת, אשר יצא לאור בשנים 1911-1863 בירושלים (1,860 חוברות, כ- 14,200 עמ’). בשנה הקרובה, מבטיחים בבית הספרים הלאומי, ייתווספו לאתר גם העיתונים הצפירה, המליץ והצבי.
העיתונים ברובם הם מאוסף הספרייה הלאומית, להוציא מספר חוברות שאותרו בספריות אחרות ובאוספים פרטיים. הספרייה הלאומית רואה חשיבות רבה בהעלאתם המלאה של העיתונים לאתר הספרייה ובפתיחתם לקהל הרחב בארץ ובעולם. בבית הספרים מתגאים בחשיבות המפעל, אשר מנסה לענות על הביקוש הגובר לעיתונות עתיקה וכן מסייע בהצלה ושימור של הנייר המודפס העתיק, מפני פגעי הזמן, באמצעות החלפתו ביצירת עותק שלם מכל עיתון.
האתר ישמש ככלי עזר חשוב למורים ולתלמידים בכל הגילאים, היכולים להעזר בו בלימודיהם אודות התקופה. האתר בנוי כך, שלכל עיתון מפתח תאריכים לפי לוח שנה אזרחי ועברי ולפי מספר כרך וחוברת. האתר מאפשר חיפוש לפי מחברים ונושאים (נושאי ארץ ישראל בלבד) במפתח שנעשה בעבר על-ידי ’יד יצחק בן צבי’ והועלה לאינטרנט במסגרת מפעל זה.
הקבצים נסרקו ברזולוציה גבוהה המאפשרת הגדלה של הפרטים הקטנים ביותר. העיון בצילומי העיתונים נעשה בתוכנה המאפשרת צפייה נוחה ומדוקדקת בעמודים, כולל הגדלה, שליטה בבהירות התמונה, הדפסה נוחה ועוד. (דרושה תמיכה בג’אווה.)
יש לציין, כי האתר הוא חלק ממפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, במסגרתו הועלו לאתר הספרייה אוספי הכתובּות, מפות עתיקות של ירושלים, כתבי יד של התלמוד, ארכיון אלברט איינשטיין ומבחר מארכיון הצליל הלאומי.
אולי יעניין אותך גם
בעקבות המלחמה, מהן ההחלטות לגבי פתיחת שנת הלימודים האקדמית?
מה למדו האנשים ששינו את ההיסטוריה?
אילו המצאות ששינו את העולם פותחו על ידי סטודנטים?
5 טעויות שכל סטודנט עושה במהלך התואר - ואיך להתמודד איתן
מה כדאי לדעת לפני תחילת שנה א`?
סטודנטים מספרים איך זה ללמוד במכללת ספיר
לכל כתבות המגזין