המאבק להפחתת שכר הלימוד

מאבקי הכח בין התאחדות הסטודנטים הארצית לממשלות ישראל ידעו החרפות והתמתנויות. כמעט מדי שנה מאיימת ההתאחדות בהשבתת פתיחת שנת הלימודים והחרפת המאבק. השנה עשתה זאת החלטת הממשלה להקפיא את מסקנות ועדת וינוגרד. אך יותר מאשר לנהל מאבק ענייני, עושה רושם, משקיעה ההתאחדות בלבנות לעצמה גב פוליטי. הסטודנטים, כמו-תמיד, משלמים גם את מחיר ההפקרות הזה.

אהבת? שתף ב:


 

המאבק להפחתת שכר הלימוד צבר תאוצה מחודשת בספטמבר האחרון עם ניסיונות הממשלה להתנער ממסקנות ועדת וינוגרד והצעת האוצר להעלות מחדש את שכר הלימוד כחלק מהקיצוץ בתקציב. ועדת וינוגרד, שהוקמה לצורך קביעת גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, הגישה מסקנותיה עוד בינואר 2001. המלצתה הייתה, כי שכר הלימוד לתואר הראשון יופחת ב-50% במשך תקופה של 5 שנים בהדרגה. על-פי ההצעה, במהלך השנה הראשונה להפחתה יופחת שכר הלימוד ב- 14%, ולאחר מכן יופחתו 9% אחוז נוספים מדי שנה. באותו הזמן התחייבה ממשלת ברק לקבל את המלצות הועדה.

מאז אותה החלטה, שהוגדרה על ידי ההתאחדות כ"היסטורית", התחלפה הממשלה והשתנו גם הרוחות המנשבות ממשרד החינוך. בפועל אכן הופחת שכר הלימוד בשנת תשס"ב ב-14%, אולם במקום להמשיך במגמה, הופחת שכר הלימוד בתשס"ג ב-3% בלבד, וכך גם בתשס"ד. ההפחתה המצומצמת נומקה במצב הכלכלי הקשה של המדינה, ובכך שעל כל המגזרים לשנס מותניים ולהדק החגורה ובהם גם הסטודנטים. בסה"כ דובר אז על הפחתה מצטברת של 20% בשלוש שנים, במקום 32% כפי שהובטח – סכום של למעלה מאלף שקלים לכל סטודנט.

לפני כחצי שנה הציע האוצר במסגרת הדיונים המוקדמים לתקציב שנת 2004, להקפיא את מגמת ההפחתה בשכר הלימוד. לאחר מחאות מצד חברי כנסת ובעיקר חברי שינוי, נסב הדיון שוב על המשך הפחתה בשיעור של 3% בלבד. לפני כחודשים העלה האוצר את האפשרות להפוך את התמונה כליל, ובמקום להמשיך במגמת צמצום שכר-הלימוד, שקל האוצר להעלותו בשיעור 10% ללימודי התואר הראשון וב-20% ללימודי התואר השני. הח"כים משינוי התנגדו להעלאת שכר הלימוד ותבעו כי במקום זאת יוקפא. מאבק הסטודנטים הנוכחי מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית מתנגד להקפאה, ותובע להמשיך במגמת ההפחתה. הסתפקות בהקפאה, כך הם טוענים, תהיה כישלון במאבק. על הממשלה להראות את מחויבותה להמלצות ועדת וינוגרד גם אם זו תבוא לידי ביטוי בהפחתה סמלית בלבד. המאבק - כך ההתאחדות - הוא על עצם המשך מגמת ההפחתה ולא על שיעורה.

בדיווחה הרשמי מסרה התאחדות הסטודנטים הארצית כי "בעקבות התמיכה הפרלמנטרית והבטחות המפלגות שינוי והמפד"ל, ועדת החינוך וחברי הליכוד בועדת הכספים, כי יצביעו בעד המשך הפחתת שכר הלימוד ולא יסתפקו בהקפאתו, החליט מטה המאבק לאפשר לחברי הכנסת לממש את הבטחתם לסטודנטים בפרק זמן של שבועיים מיום פתיחת שנת הלימודים. מטה המאבק מצפה כי בפרק זמן זה יאושר המשך הפחתת שכר הלימוד בועדת הכספים או במשרד האוצר". על אף הצפיות להמשך הפחתת שכר הלימוד, פתחה ההתאחדות את שנת הלימודים בקמפוסים ברחבי הארץ בשביתת אזהרה בת יום אחד.

נשק השביתה, אותו מעלה ההתאחדות על נס כ"זכות דמוקרטית בסיסית", עבר אינפלציה מסוימת בשנים האחרונות. על מי באמת מאיימת שביתה של סטודנטים (ובפרט של יום אחד)? ממתי שביתה בארץ הזו זוכה להזדהות? איזו תועלת יש בשביתה שהנפגעים העיקריים שלה הם הסטודנטים עצמם? (הרי למי באמת אכפת אם הסטודנטים מסרבים ללמוד). בתגובה טוענים בהתאחדות, כי שביתה של יום אחד לא יכולה לפגוע בסטודנטים ("החומר שהופסד לא ייכלל בבחינה" – כך נמסר במילים אלה ממש). מדובר, כך הדגישו, ב"שביתת אזהרה" שנודעה להראות כי הסטודנטים אינם "יושבים בחיבוק ידים", ולהעיד על רצינות כוונותיהם במאבק. רצינות זו הביאה להפקת סיסמה קופירייטית פרובוקטיבית נוספת. ביום שני צוין "יום אבל" ברחבי הקמפוסים. מודעות אבל על לוחות המודעות בישרו על "פטירתה של ההשכלה הגבוהה" וכן התקיימו תהלוכות אבל והודלקו נרות זיכרון. אווירת הנכאים הסינתטית הגיעה לשיאה בצפירה שהושמעה ברחבי הקמפוסים ("בשעה 12:00 בדיוק" לפי ההתאחדות) באמצעות זמבורות (צופרי אויר). הלימודים, כך נמסר, התקיימו כסדרם.

ההשכלה הגבוהה בארץ אינה גוססת בגלל הקפאת ההפחתה בשכר הלימוד, אך היא הופכת פחות נגישה עבור אלה שהממון הדרוש אינו מצוי בכיסם. הבעיה המרכזית של האקדמיה היא הגירעון התקציבי הגדול של חלק ניכר מן המוסדות האקדמאים. לגירעון סיבות רבות, אך המרכזית שבהן היא הקיצוץ המסיבי בהקצאות האוצר להשכלה גבוהה בשלוש השנים האחרונות. הקיצוץ הוא חריף שבעתיים כאשר מביאים בחשבון את הגידול הניכר במספר הסטודנטים. ההתעלמות ממסקנות ועדת וינוגרד על ההפחתה הדרושה בשכר הלימוד, היא רק פן נוסף לסדר העדיפויות החברתי של הממשלה הנוכחית, לפחות בכל הקשור בהבטחת עתידה וחירותה של האקדמיה.

אולי יעניין אותך גם

אוניברסיטה פרטית ראשונה בישראל: המל"ג הכירו בבינתחומי כאוניברסיטה

מאת: , 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>

איך ניסיון פרקטי יכול לשדרג את הסיכויים שלכם להשתלב בהייטק?

מאת: , 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>

ענת הראל על קריירה בתחום הכושר: "אפשר להתפרנס מה-`Passion` שלנו בחיים, וגם ליהנות"

מאת: , 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>

מעצבים את פני הערים של מחר בתכנית "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני" בטכניון

מאת: , 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>

רוצים להשפיע על דור העתיד ולצמצם פערים בין פריפריה ומרכז? חינוך בלתי פורמלי הוא התחום בשבילכם

מאת: , 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>

איך NLP יכול לעזור לגננות להצליח? במסלול לימודים חדש אפשר לקבל כלים לקריירה - וגם לחיים

מאת: , 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
כתבות אחרונות
עדכונים אחרונים באתר
חדשות ועדכונים
עכשיו בפורום
לכל הפורומים
מלגות חדשות
ימים פתוחים