המאבק להפחתת שכר הלימוד

מאבקי הכח בין התאחדות הסטודנטים הארצית לממשלות ישראל ידעו החרפות והתמתנויות. כמעט מדי שנה מאיימת ההתאחדות בהשבתת פתיחת שנת הלימודים והחרפת המאבק. השנה עשתה זאת החלטת הממשלה להקפיא את מסקנות ועדת וינוגרד. אך יותר מאשר לנהל מאבק ענייני, עושה רושם, משקיעה ההתאחדות בלבנות לעצמה גב פוליטי. הסטודנטים, כמו-תמיד, משלמים גם את מחיר ההפקרות הזה.

אהבת? שתף ב:


 

המאבק להפחתת שכר הלימוד צבר תאוצה מחודשת בספטמבר האחרון עם ניסיונות הממשלה להתנער ממסקנות ועדת וינוגרד והצעת האוצר להעלות מחדש את שכר הלימוד כחלק מהקיצוץ בתקציב. ועדת וינוגרד, שהוקמה לצורך קביעת גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, הגישה מסקנותיה עוד בינואר 2001. המלצתה הייתה, כי שכר הלימוד לתואר הראשון יופחת ב-50% במשך תקופה של 5 שנים בהדרגה. על-פי ההצעה, במהלך השנה הראשונה להפחתה יופחת שכר הלימוד ב- 14%, ולאחר מכן יופחתו 9% אחוז נוספים מדי שנה. באותו הזמן התחייבה ממשלת ברק לקבל את המלצות הועדה.

מאז אותה החלטה, שהוגדרה על ידי ההתאחדות כ"היסטורית", התחלפה הממשלה והשתנו גם הרוחות המנשבות ממשרד החינוך. בפועל אכן הופחת שכר הלימוד בשנת תשס"ב ב-14%, אולם במקום להמשיך במגמה, הופחת שכר הלימוד בתשס"ג ב-3% בלבד, וכך גם בתשס"ד. ההפחתה המצומצמת נומקה במצב הכלכלי הקשה של המדינה, ובכך שעל כל המגזרים לשנס מותניים ולהדק החגורה ובהם גם הסטודנטים. בסה"כ דובר אז על הפחתה מצטברת של 20% בשלוש שנים, במקום 32% כפי שהובטח – סכום של למעלה מאלף שקלים לכל סטודנט.

לפני כחצי שנה הציע האוצר במסגרת הדיונים המוקדמים לתקציב שנת 2004, להקפיא את מגמת ההפחתה בשכר הלימוד. לאחר מחאות מצד חברי כנסת ובעיקר חברי שינוי, נסב הדיון שוב על המשך הפחתה בשיעור של 3% בלבד. לפני כחודשים העלה האוצר את האפשרות להפוך את התמונה כליל, ובמקום להמשיך במגמת צמצום שכר-הלימוד, שקל האוצר להעלותו בשיעור 10% ללימודי התואר הראשון וב-20% ללימודי התואר השני. הח"כים משינוי התנגדו להעלאת שכר הלימוד ותבעו כי במקום זאת יוקפא. מאבק הסטודנטים הנוכחי מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית מתנגד להקפאה, ותובע להמשיך במגמת ההפחתה. הסתפקות בהקפאה, כך הם טוענים, תהיה כישלון במאבק. על הממשלה להראות את מחויבותה להמלצות ועדת וינוגרד גם אם זו תבוא לידי ביטוי בהפחתה סמלית בלבד. המאבק - כך ההתאחדות - הוא על עצם המשך מגמת ההפחתה ולא על שיעורה.

בדיווחה הרשמי מסרה התאחדות הסטודנטים הארצית כי "בעקבות התמיכה הפרלמנטרית והבטחות המפלגות שינוי והמפד"ל, ועדת החינוך וחברי הליכוד בועדת הכספים, כי יצביעו בעד המשך הפחתת שכר הלימוד ולא יסתפקו בהקפאתו, החליט מטה המאבק לאפשר לחברי הכנסת לממש את הבטחתם לסטודנטים בפרק זמן של שבועיים מיום פתיחת שנת הלימודים. מטה המאבק מצפה כי בפרק זמן זה יאושר המשך הפחתת שכר הלימוד בועדת הכספים או במשרד האוצר". על אף הצפיות להמשך הפחתת שכר הלימוד, פתחה ההתאחדות את שנת הלימודים בקמפוסים ברחבי הארץ בשביתת אזהרה בת יום אחד.

נשק השביתה, אותו מעלה ההתאחדות על נס כ"זכות דמוקרטית בסיסית", עבר אינפלציה מסוימת בשנים האחרונות. על מי באמת מאיימת שביתה של סטודנטים (ובפרט של יום אחד)? ממתי שביתה בארץ הזו זוכה להזדהות? איזו תועלת יש בשביתה שהנפגעים העיקריים שלה הם הסטודנטים עצמם? (הרי למי באמת אכפת אם הסטודנטים מסרבים ללמוד). בתגובה טוענים בהתאחדות, כי שביתה של יום אחד לא יכולה לפגוע בסטודנטים ("החומר שהופסד לא ייכלל בבחינה" – כך נמסר במילים אלה ממש). מדובר, כך הדגישו, ב"שביתת אזהרה" שנודעה להראות כי הסטודנטים אינם "יושבים בחיבוק ידים", ולהעיד על רצינות כוונותיהם במאבק. רצינות זו הביאה להפקת סיסמה קופירייטית פרובוקטיבית נוספת. ביום שני צוין "יום אבל" ברחבי הקמפוסים. מודעות אבל על לוחות המודעות בישרו על "פטירתה של ההשכלה הגבוהה" וכן התקיימו תהלוכות אבל והודלקו נרות זיכרון. אווירת הנכאים הסינתטית הגיעה לשיאה בצפירה שהושמעה ברחבי הקמפוסים ("בשעה 12:00 בדיוק" לפי ההתאחדות) באמצעות זמבורות (צופרי אויר). הלימודים, כך נמסר, התקיימו כסדרם.

ההשכלה הגבוהה בארץ אינה גוססת בגלל הקפאת ההפחתה בשכר הלימוד, אך היא הופכת פחות נגישה עבור אלה שהממון הדרוש אינו מצוי בכיסם. הבעיה המרכזית של האקדמיה היא הגירעון התקציבי הגדול של חלק ניכר מן המוסדות האקדמאים. לגירעון סיבות רבות, אך המרכזית שבהן היא הקיצוץ המסיבי בהקצאות האוצר להשכלה גבוהה בשלוש השנים האחרונות. הקיצוץ הוא חריף שבעתיים כאשר מביאים בחשבון את הגידול הניכר במספר הסטודנטים. ההתעלמות ממסקנות ועדת וינוגרד על ההפחתה הדרושה בשכר הלימוד, היא רק פן נוסף לסדר העדיפויות החברתי של הממשלה הנוכחית, לפחות בכל הקשור בהבטחת עתידה וחירותה של האקדמיה.

אולי יעניין אותך גם

סיעוד, לא מה שחשבתם: מנהלת הסיעוד בבית החולים וולפסון מספרת על התפקיד

מאת: , 9/12/2019
אורנה צבי עשתה את הדרך מאחות למנהלת הסיעוד של בית החולים וולפסון. שמענו ממנה על האפשרויות להתקדם בענף הסיעוד, על עתיד התחום ועל הסודות להצלחה במערכת הבריאות. לכתבה המלאה >>

רועי גליץ התחיל לעבוד בתחום הפיננסים, אבל ברח מהמשרד כדי לחזור לצלם

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 5/12/2019
הצלם רועי גליץ, "התלמיד הראשון בגליץ בית ספר לצילום", רוצה להדביק כמה שיותר אנשים בחיידק האהבה לתחום לכתבה המלאה >>

יצירתיות, נחישות והמון עבודה קשה: זיו קורן משתף בכלים להצלחה בתחום הצילום

מאת: , 26/11/2019
זיו קורן, אחד מצלמי העיתונות המוכרים בארץ, מספר על דרכים להיכנס לענף הצילום והאפשרות להתפרנס ממנו בישראל ועונה על השאלה שכל צלם מתחיל שואל – האם כל אחד יכול להצליח? לכתבה המלאה >>

ד"ר ליאת יקיר נחושה לגלות את הבסיס הגנטי לאהבה

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 24/11/2019
ד"ר ליאת יקיר, גנטיקאית מולקולרית מוכרת מ"חתונה ממבט ראשון", חוקרת מזווית גנטית את השאלות הגדולות על טבע האדם, עתיד האנושות, רגשות וזוגיות מוצלחת. לכתבה המלאה >>

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

כתבות אחרונות

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

מלגות חדשות

ימים פתוחים