ועדת גרסטל לשינוי הליכי קבלת תעודת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

שר המשפטים נטה לקבל את המלצות ועדת גרסטל לשינוי הליכי קבלת תעודת ההסמכה של לשכת העו"דים. האם תקופת ההתמחות תוארך? הבחינה תכלול שאלות פתוחות ותישלל זכות הערעור על הציון? תגובת ההתאחדות: המטרה היא להכשיל את הסטודנטים ולהמשיך את העבדות

אהבת? שתף ב:


 

ועדת גסטל - מה הם רוצים?

18 חודשי התמחות (במקום 12), בחינה פתוחה (ולא אמריקאית) ובלא היכולת לערער על הציון - אלו הם עיקרי המלצות ’ועדת גרסטל-ביילין’ הנוגעות לרפורמה בהליך הכשרת מתמחים חדשים במשפטים.

 

מחאת הסטודנטים

 

בעבר ניהלה התאחדות הסטודנטים הארצית, בשיתוף עם אגודות הסטודנטים בפקולטות למשפטים, מסע הסברה נרחב כנגד מסקנות הוועדה וכוונת השר לאשרן. במסגרת מסע ההסברה, נוסחה עצומה הקוראת לשר להמנע מקבלת המלצות הוועדה. בהתאחדות מציינים, כי כ-6000 סטודנטים למשפטים - רובם מן המכללות (מספר המהווה כמחצית ממספר הסטודנטים למשפטים בישראל) וכן 30 חברי-כנסת חתמו על העצומה והביעו תמיכה בעמדת ההתאחדות.


במחאתם, יוצאים נציגי הסטודנטים כנגד שתי המגמות העיקריות עליהן ממליץ הדו"ח: משך ההתמחות והבחינה. "כל משרדי עורכי-הדין המרכזיים בישראל, אליהם שואפים מרבית הבוגרים להגיע, מעדיפים להתייחס אל המתמחים החדשים כאל עבדים לכל דבר - מעבידים אותם בפרך ומשלמים להם משכורות מינימום", אומר ל-’סילבוס’ אורון סלמון, יו"ר אגודת הסטודנטים של המכללה למשפטים ברמת-גן ומרכז מטה המאבק כנגד המלצות הוועדה. "השאלה הראשונה שנשאלים אלה המבקשים להגיע למשרד לעבוד היא אם יש להם אופנוע - כי ברור לשני הצדדים שמה שהמתמחה יעשה במהלך השנה זו פשוט התרוצצות פיסית ממקום למקום ועבודות שרות, שאין להן שום קשר עם התמחות במשפטים", הוא מוסיף. לטענת סלמון, הארכת משך ההתמחות רק תסייע למשרדים לנצל עוד-יותר את המתמחים ככח עבודה זול למשך זמן ארוך יותר ובלא כל מחוייבות.

ההתאחדות: קבלת ההמלצות תפגע בסטודנטים 

יו"ר ההתאחדות דאז, שגיב אסולין כתב לשר המשפטים, כי הרבה שיקולים זרים היו בבחירת ההמלצות הללו, שאין מאחוריהן לא טובת המקצוע ולא טובת הסטודנטים, עוד במכתב נגד המגמה להאריך את משך ההתמחות, אשר תפגע-כאמור, לדבריו, בראש וראשונה במתמחים עצמם. "בנוגע לשינוי מבנה הבחינה", מוסיף במכתבו, "כל מטרתה להכשיל את הנבחנים. יש בידינו חוות דעת מקצועיות, שמדברות על כך שבבחינות פתוחות יתכנו פערים של עד 20 אחוז בין בחינה לבחינה כאשר יש יותר מבודק אחד".

כזכור, לפני מספר שנים, בעקבות דרישתה של לשכת עורכי-הדין בישראל אל שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, מינה השר את השופטת איילה גרסטל לעמוד בראש וועדה שמטרתה לבחון את ההליכים הקיימים בהכשרתם של בוגרי בתי הספר והפקולטות למשפטים משלב סיום לימודיהם ועד לקבלת רשיון הלשכה, המתיר לעסוק בעריכת דין. זאת, מתוך רצון לבחון אפשרויות להעלאת רמתם של המצטרפים החדשים מחד - ולצמצם את מספרם מאידך, בשל כמות גדולה מדיי של בוגרים במשפטים, שלא הצליחו להשתלב במקצוע.

לאחר בחינת הסוגיה, יצאה הוועדה במספר המלצות לשינוי, שבמהותן מקשות על המבקשים להצטרף את הליך ההצטרפות. כך המליצה הוועדה, כי במקום 12 חודשי התמחות מקצועית במשרד עו"ד או בית משפט, יהיה על כל מתמחה חדש להשלים 18 חודשי התמחות, כאשר בששת החודשים הראשונים יעבור כל מתמחה קורס הסבה מיוחד, שיכשיר אותו לקראת בחינת הלשכה. הבחינה עצמה, על-פי המלצות הוועדה, תכיל מעתה גם מבחר שאלות עיוניות (’פתוחות’), הבוחנות הבנת החומר ויישומו, במקום הנוסח הישן שהיה קיים עד היום והכיל אך-ורק שאלות סגורות (מבחן אמריקאי), הבוחנות זכרון ויכולת שינון. כמו-כן החליטה הוועדה, כי מעתה תישלל מן הנבחן זכות הערעור על ציונו, וכן המליצה, כי לאחר שלושה כשלונות רצופים בבחינה, יהיה על המתמחה לחזור על שלב התמחותו בטרם יוכל לגשת לבחינת הלשכה בפעם הרביעית.

חזרה לימי הגילדה

אולם, מעבר למחאת הסטודנטים כנגד המסקנות עצמן, יוצאים ראשי המטה למאבק עקרוני יותר, במגמה שהובילה להקמת הוועדה מלכתחילה. הטענה המרכזית המושמעת כנגד כינונה של הוועדה, היא כי זהו נסיון שקוף ואלים של לשכת עורכי-הדין להחזיר את מקצוע עריכת הדין ל-’ימי הגילדה העליזים’. עד לשנות השמונים, בטרם נפתחו עשרות פקולטות ובתי ספר למשפטים במכללות רבות ברחבי הארץ, תפקדה לשכת העו"דים כמעין ’מועדון סגור’ יוקרתי, שתנאי הכניסה אליו היו כמעט בלתי אפשריים עבור רבים שלא הגיעו ’מהמקום הנכון’.

הקמתן של המכללות האקדמאיות ופתיחתן של עשרות פקולטות למשפטים הורידו בבת-אחת את ספי הקבלה ללימודי משפטים והפכו את המקצוע המכובד והיוקרתי, למקצוע פופולרי, זמין ומבוקש. כתוצאה מכך, לאחר מספר מחזורים, כבר נוצר עודף גבוה במיוחד בבוגרי הפקולטות, משפטנים בהשכלתם, אשר ביקשו להצטרף למעגל התעסוקה בתחום.

התחרות הקשה על כל מקום עבודה ’איכותי’ אפשרה לבעלי המשרדים המבוקשים להוריד את תנאי העבודה המוצעים למתמחים, להגביל את שכרם למינימום הקבוע בחוק, ולמעשה לנצלם ככח עבודה זול וזמין. בנוסף, אלפים נוספים של בוגרים מצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה בתחום, בשל עודף בבוגרים ומחסור במקומות עבודה.

במטה המאבק יודעים, כי את מחיר הרפורמה שמציעה הוועדה ישלמו קודם כל אלפי הסטודנטים הלומדים במכללות למשפטים, שיימצאו עצמם כעת במאבק גדול עוד-יותר על השגת תעסוקה בתחום. במטה סבורים, כי גם כיום קיימת לרוב העדפה טבעית של בוגרי הפקולטות למשפט של האוניברסיטאות, הזוכים גם היום ממעמד ויוקרה שאינם מנת חלקם של הסטודנטים מן המכללות. אם יוחמרו כעת ההליכים עד לקבלת התעודה, טוענים במטה, רבים מן הסטודנטים שבחרו עד היום ללמוד משפטים במכללה, יחליטו מראש ללמוד מקצוע אחר, מתוך הנחה כי ממילא לא יצליחו להשתלב בתחום בעתיד. מכאן ועד לסגירת מכללות למשפט - טוענים המוחים - הדרך קצרה.

אבל עושה רושם, שדווקא הדבר מפניו חוששים ראשי מטה המאבק, הוא בדיוק מה שמניע את יוזמי השינוי בפעולתם. האינפלציה המוגזמת בבוגרי פקולטות למשפטים, המתדפקים על דלתות לשכות התעסוקה וחברות כח האדם בחיפוש אחר הצעות עבודה כלליות, וכן הרמה ההולכת ויורדת בציוני הבוגרים בבחינות ההסמכה של הלשכה - מגמה שהולכת ומתגברת במשך לפחות 4 השנים האחרונות - הן בדיוק הסיבות מדוע מלכתחילה מבקשת הלשכה לשנות את הליכי קבלת הרשיון.

לטווח הרחוק, לשביעות רצונם של הסטודנטים או למורת רוחם, די ברור שכמות כה גדולה של משפטנים מחוסרי תעסוקה, אינה עושה חסד למקצוע היוקרתי, או ללשכת עורכי הדין, שאינה יודעת כיצד להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של בוגרים מדי שנה.

אולי יעניין אותך גם

אוניברסיטה פרטית ראשונה בישראל: המל"ג הכירו בבינתחומי כאוניברסיטה

מאת: , 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>

איך ניסיון פרקטי יכול לשדרג את הסיכויים שלכם להשתלב בהייטק?

מאת: , 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>

ענת הראל על קריירה בתחום הכושר: "אפשר להתפרנס מה-`Passion` שלנו בחיים, וגם ליהנות"

מאת: , 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>

מעצבים את פני הערים של מחר בתכנית "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני" בטכניון

מאת: , 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>

רוצים להשפיע על דור העתיד ולצמצם פערים בין פריפריה ומרכז? חינוך בלתי פורמלי הוא התחום בשבילכם

מאת: , 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>

איך NLP יכול לעזור לגננות להצליח? במסלול לימודים חדש אפשר לקבל כלים לקריירה - וגם לחיים

מאת: , 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
כתבות אחרונות
עדכונים אחרונים באתר
חדשות ועדכונים
עכשיו בפורום
לכל הפורומים
מלגות חדשות
ימים פתוחים