האידיאולוגיה הפוקוימית

שנה ושני תאומים חלפו מאז יצא לאור חיבורו המפורסם של פרנסיס פוקוימה, אשר ניבא עולם ללא עימותים אידאולוגיים. בפאנל שנערך השבוע לכבודו, זכה הפרופסור למפגש עם מכר ותיק, שגם לו חזון משלו לקץ העימותים. הרבה חדש לא היה שם

אהבת? שתף ב:

הטרור האיסלאמי אינו מסוגל להוות אלטרנטיבה אמיתית למשטר הדמוקרטי באותו האופן בו היווה הקומוניזם אלטרנטיבה, מפני שבשונה ממנו, הוא אינו מבוסס על ערכים מודרניים, רציונליים והומניים, אלא חותר תחתיהם. זהו המסר המרכזי אשר עלה מדבריו של פרופסור פרנסיס פוקוימה, מהתיאורטיקניים החשובים בעולם הדיפלומטיה והיחסים הבינ"ל, אשר היה אורח הכבוד בפאנל מיוחד שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב, לכבוד 15 שנה לצאת חיבורו המפורסם ’קץ ההיסטוריה’.

הדיון, בו השתתפו גם שני ראשי הממשלה לשעבר, שר האוצר בנימין נתניהו וח"כ שמעון פרס, לא עסק בעיקרו בחיבור המפורסם, המתייחס בעיקר לאירועי עבר, אלא דווקא בהווה המסובך, המציב בפני התיאורטיקן הפופולרי אתגר לא פשוט להתייחסות.

בהרצאתו התייחס פוקוימה, בין השאר, לשאלת האפשרות לכונן חוקה דמוקרטית בעירק שלאחר סילוקו של סדאם. דבר זה אינו מופרך לדעתו, שכן היו ארצות נוספות בעבר, יפן לדוגמה, שרבים הטילו ספק באפשרות שתהיה אי פעם דמוקרטית. עובדה היא, אומר פוקוימה, שמדינות מתחרות ביניהן על הזכות להיות חברות באיחוד האירופי, וכל אוכלוסיה שניתנת בידה אפשרות הבחירה, מעדיפה משטר דמוקרטי-ליברלי המבטיח שגשוג וחירות, ולא משטר דיקטוטרי או ריכוזי. לפיכך, הוסיף, הטרור האיסלאמי אינו מהווה אלטרנטיבה, כאמור. עם זאת, הוא הוסיף, לא ברור אם אותן קבוצות טרור איסלאמיות אכן מהוות מכשול בפני ערכי הדמוקרטיה המערבית.

האידיאולוגיה הפוקוימית נולדה, למעשה, בסוף שנות ה-80’, בסמוך לנפילת מסך הברזל. ב-1989, שימש פוקוימה כסגן מנהל צוות התכנון במחלקת המדינה של ארה"ב, כאשר ברה"מ והגוש הקומוניסטי התמוטטו. נפילת הגוש הקומוניסטי הוותה, לדידו, נקודת מפנה בתולדות המין האנושי. לדעתו, עם קריסת האידיאולוגיה האלטרנטיבית האחרונה לדמוקרטיות הליברליות המערביות והיווצרות ההגמוניה האמריקאית, עומדת האנושות בפתחו של עידן חף מעימותים אידיאולוגיים ומכאן הרי שזהו "קץ ההיסטוריה". החיבור, אשר פורסם לראשונה בכתב העת "נשיונל אינטרס" ב-1989, פותח לרב מכר שיצא ב-1992, והפך את מחברו למרצה וכוכב תקשורת מבוקש.

מאז התרחשו כמה וכמה ארועים בהיסטוריה העולמית, ובהם המרכזי, אשר העמיד את התיאוריה שלו כולה בספק גדול - ארועי ה-11 בספטמבר. עימותים על רקע אידיאולוגי הם מנת חלקם היומיומית של אוכלוסיות נרחבות ברחבי העולם, וכמותן גם מציאות חיינו בביצה המקומית. פוקוימה, כיום דיקן בית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בארה"ב, מסתובב בעולם וממשיך להאמין בנכונות התזה שלו. לדבריו, סימן השאלה בסוף חיבורו מותיר את הדברים פתוחים, כך שהוא לא "מגן" על אותה תיאוריה מראשית שנות התשעים אלא מנסה לבחון את תקפותה לאור ההתרחשיות שקרו מאז.

מרבית השאלות שהופנו אל פוקוימה ביקשו הסבר לטרור המקומי. הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא מודה, אינו מציית לרוח האופטימית של התיאוריה שלו, אולם מדובר רק בטווח הקצר. לאותו עניין התייחסו גם שני המגיבים, נתניהו ופרס, שהפגינו אמנם סולידריות מפתיעה, אולם ניצלו את הבמה בעיקר על מנת לשטוח את המשנה הפוליטית המוכרת של כל אחד מהם. דיון אקדמי ממשי, דיון הכולל העלאת ביקורת וסתירות לתיאוריה השמרנית-מודרניסטית של פוקוימה, בהחלט לא נערך בפורום מכובד זה.