מה צריך ראש הממשלה לעשות ב-100 הימים הראשונים לכהונתו?

בי"ס לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ערך כנס אקטואלי ביותר בנושא "מה צריך ראש ממשלה לעשות במאה ימים ראשונים לכהונתו", בהשתתפות בכירי המגזר הציבורי והמשק העסקי בישראל. חברי הפאנל המכובדים הציעו סדרת פעולות ומטרות בנושאים מגוונים כמו מדיניות חוץ וביטחון, מדיניות חברתית-כלכלית ובעיית המשילות בישראל.

אהבת? שתף ב:


מאת אדם וולפסון
סטודנט שנה ג' בבי"ס רדזינר למשפטים
ובבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
 
 
פרופ' יחזקאל דרור, לשעבר חבר ועדת וינוגרד והאלוף (במיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, היו בין אורחיו המכובדים של יום העיון, שעסק בנושא האקטואלי ביותר בימים אלה: מאה הימים הראשונים לכהונת ראש הממשלה.
 
לאור המשא ומתן האינטנסיבי והרגיש לשחרורו של החייל החטוף, גלעד שליט, הביע פרופ' דרור את ביקורתו כלפי מדיניות שחרור שבויים בשנתיים האחרונות, מאז אירוע החטיפה שהצית את מלחמת לבנון השניה: "הדרכים הנוכחיות לא הובילו לדבר ואני רואה את זה הלכה למעשה. שנתיים של משא ומתן ואין תפוקה.
 
בכל הטיפול בגוויות ובשבויים ע"י האויב, בנתה לעצמה מדינת ישראל מדרון מדרדר של מלכוד עצמי. בנושא שיובא מחר לדיון בממשלה, מה שלא יהיה – ישראל מפסידה. זהו מצב LOSE-LOSE לא WIN-WIN, מה שלא יחליטו לעשות - ישראל יוצאת רע ועם נזק משמעותי לעתיד. בנושא לקחי מבצע "עופרת יצוקה", אמר פרופ' דרור: "להערכתי, לו היו מקימים עוד ועדת בדיקה על מבצע "עופרת יצוקה", הדרג המדיני היוצא היה נכשל. הצבא זה סיפור אחר. התפוקות והמחירים המדיניים הם נטו שליליים."
 
האלוף (במיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, התייחס בדבריו להסדר שלום עם סוריה: "סדר העדיפות בין הערוצים הבאים: איראן, סוריה, פלשתינים, הוא כזה שכל הזמן מנסים למשוך אותנו לטפל בערוץ הפלשתיני, כדבר המרכזי, שדווקא שם הסיכוי להתקדמות והסיכוי להגעה למשהו הוא בטווח של, אם בכלל, הרבה שנים קדימה. ודווקא הזירה הסורית לבנונית היא קלה יותר לטיפול ולפתרון, ואם היא נפתרת, הפוטנציאל שלה הוא עיצוב איזשהו סדר אזורי שונה.
 
הרחבת מעגל יחסים עם מדינות ערביות הוא יותר משמעותי. וכמובן גם הערוץ האיראני שהוא איום מיידי והוא דורש טיפול. ואם מישהו חושב שממשלה חדשה תוכל רק לבקש את העולם להירתם לערוץ בנושא הגרעין האיראני בלי שאנחנו נראה איזושהי תמורה בתחום היחסים המדיניים, זה מחולל דיון מאד משמעותי על סדר העדיפויות ואיך מנהלים את האיזון בין הסיכומים להזדמנויות."
 
בהתייחס למבצע עופרת יצוקה, אמר מלכא: "לצערי, למבצע לא היה צוות סיום לחימה, שמרגע תחילת הלחימה, ואני לא אומר לפני זה מכיוון שאת מבצע עופרת יצוקה הכינו במשך חודשים, ישב כל הזמן ובדק איך צריך לסיים את התהליך המבצעי, ואיך לקשור בין התהליך המבצעי לבין הישגים המדיניים והאחרים שרוצים להשיג."
 
יום העיון שעסק בסוגיות הבוערות אשר מונחות על שולחן ראש הממשלה הנכנס במאה הימים הראשונים לכהונתו ונדונו הצעדים אשר עליו לנקוט בהקדם על מנת לשפר את מצבה של מדינת ישראל בתחומים קריטיים, בהם מדיניות חוץ ובטחון, כלכלה ורווחה, חינוך ועוד.
 
מדיניות החוץ והביטחון
 
פרופ' אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הציג המלצות קונקרטיות באשר למדיניות הנדרשת אל מול האתגר האיראני: "הסנקציות של מדינות העולם על איראן משולות לגבינה שוויצרית עם חורים. הבעיה היא שבסנקציות על איראן החורים כה גדולים שכלל לא רואים את הגבינה. למשל, הן הגרמנים והן הצרפתים יצאו לאיראן במיליארדי אירו בשנה האחרונה, ושלשום נחתם הסכם בין סין לאיראן בסך 2.5 מיליארד דולר.
 
חרף הדיבורים על האיום הקיומי של תוכנית הגרעין האיראנית על ישראל, גם בארץ לא נעשה לצערי הרבה בנידון. למעט פעילות ענפה של המוסד בניסיונות סיכול, האטה ואסוף מודיעין בשיתוף פעולה עם גורמי מודיעין זרים כפי שדווח בהרחבה, הפן המדיני-אסטרטגי-ציבורי-כלכלי מוזנח לחלוטין. לא זו בלבד שלא גובשה חזית רב-לאומית התקפית כנגד איראן, גם לא גובשה חזית רב-לאומית הגנתית. כך מוצאת עצמה ישראל חשופה יחסית לאיום האיראני ודי בודדה במערכה מול איראן.
 
איראן קרובה מאוד לנקודת האל-חזור בכל מה שקשור לתוכניתה הגרעינית. גם אם לא תשתמש בנשק יום הדין כלפי ישראל, לעצם החזקתה בנשק כזה תהיינה השלכות גיאו-פוליטיות ניכרות על עיראק, מדינות המפרץ, מדינות ערב המתונות, ארגוני הטרור והאסלאם הרדיקלי שיקבל רוח גבית, וישראל."
 
במסגרת פרויקט המחקר בבית ספר לאודר לממשל בבינתחומי ניתח צוות חוקרים בראשות פרופ' מינץ את כל ההחלטות של המנהיגות האיראנית בשנים האחרונות. "כל אחת מההחלטות שוחזרה לאחור על מנת להבין את חוק ההחלטה שיושם בכל החלטה והחלטה.
 
המטרה הייתה לזהות דפוס קבלת החלטות דומיננטי, מעין טביעת אצבע קוגניטיבית. הממצא העיקרי הוא שהמנהיגות האיראנית רציונלית בהחלטותיה. למשל, השיקול של שרידות פוליטית של המנהיגות עומד אצלה מעל כל שיקולים אחרים. אך דפוס רציונלי יכול לעיתים להשתזר בדפוס החלטה אפוקליפטי. בניגוד לפרופ' ברנרד לואיס אני טוען שהאחד לא תמיד בהכרח שולל את השני", ציין פרופ' מינץ.
 
לדבריו, הבעיה נעוצה באי-הוודאות לגבי כוונותיה הממשיות של איראן: "איראן תופסת את עצמה כמושפלת על ידי המערב. היא מצדיקה את תוכנית הגרעין שלה כמענה לשכנותיה הגרעיניות הודו ופקיסטן ומול ישראל. מנקודת מבטה, איראן נחותה צבאית ואסטרטגית. אף אחד לא יכול להבטיח שהתרחיש הגרוע מכל לא יקרה. באם תעשה כאן טעות בהערכה ובהחלטה היא יכולה להיות פטאלית. על כן, חייבים להתייחס ברצינות רבה גם לתרחיש זה ולדבר פחות ולעשות הרבה יותר."
 
את הבמה ניצל פרופ' מינץ להצגת 10 המלצות קונקרטיות להתמודדות עם האיום הגרעיני מכיוון איראן, אשר כוללות, בין היתר, היערכות מיידית לאפשרות ששיחות ממשל אובמה עם מנהיגי איראן (באם יתקיימו), יכשלו או יביאו לתוצאה לא רצויה; הקמת מנהלת אזרחית במסגרת המטה לביטחון לאומי או במשרד ראש הממשלה או במשרד החוץ, אשר תטפל ותרכז מכלול הנושאים והדרכים הלא צבאיים לטיפול באתגר האיראני; הגברת הלחץ הפיננסי על איראן במקביל לכל ניסיון אמריקאי להדברות עימה; העמדה לדין של מנהיגי איראן ובראשם אחמאדיניג'ד על הסתה לרצח עם; רתימת ארגונים יהודים ולא יהודים, אנשי רוח כמו אלי ויזל, פרופסורים בכל העולם ופוליטיקאים ואנשי ממשל בכירים בארה"ב ובעולם החופשי ולהשיק קמפיין ציבורי-פומבי עולמי הקורא לאיראן להפסיק לאלתר את תוכניתה הגרעינית; השפעה על דעת הקהל באיראן על מנת להגדיל הסיכוי שמנהיג פחות מיליטנטי ויותר קרוב בהשקפתו למערב מאחמדיניג'ד—חתאמי, שקרא לדיאלוג עם ציוויליזציות אחרות, יבחר כנשיא בבחירות שייערכו שם ביוני השנה; קידום יוזמה מדינית דוגמת היוזמה הערבית עם שינויים המותאמים לצרכים למציאות הפוליטית-בטחונית בישראל; קידום שורה של הסכמים, במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב — בדבר ברית הגנה פורמלית עם ארה"ב או הסדרים הרבה יותר משמעותיים עם נאטו; הותרת האופציה הצבאית מהשולחן. יש להשתמש בה יותר כזרז ומנוף מול ארה"ב והאירופאים על מנת שיטפלו בנושא, מאשר כתקיפה צבאית.
 
המשילות בישראל
 
"אין ממשל בישראל!". כך סיכם מר עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה, את נאומו החריף והבוטה בנושא בעיית המשילות בישראל. לשיטתו, הממשלה כיום רק מתחזקת את השותף ולא מבצעת את תפקידה כרשות מבצעת כתוצאה משיתוק ממשלי: "הסכנה הקיומית למדינת ישראל אינה נחלתה הבלעדית של איומי הטרור, אלא היא גם פנימית. הצורך לשנות את המשטר, בכדי להציל את המדינה, הוא דחוף הכרחי, ולכן הרפובליקה הראשונה של מדינת ישראל אשר עשתה נפלאות בשישים השנים האחרונות סיימה את תפקידה ההיסטורי, ואנו חייבים להקים את הרפובליקה השנייה". 
 
לדעת מר יחזקאל, השאלה אינה צריכה להיות מה ראש ממשלה צריך לעשות במאה ימים הראשונים, אלא האם בידיו בכלל הכוח לבצע דברים: "ראש הממשלה המיועד, מר נתניהו, נמצא כיום בשיא כוחו כי ברגע שיושבע כוחו יצטמצם. הוא יכול אמנם למנות שרים ולקבוע קווי יסוד, אבל מהרגע שהעניינים הפוליטיים יוסדרו הוא ימצא את עצמו בקשיים רבים אם ירצה לבצע רפורמות או לשנות את סדרי העבודה הממשלתיים והמשרדיים. בניגוד לאובמה שהמערכת עובדת בשבילו, נתניהו עובד בשביל המערכת, ולכן הוא לא יוכל להגיע להגדרה אפקטיבית של חזון וערכים".
 
מר יחזקאל ערך הבחנה מהותית בין חופש הפעולה והיכולת הביצועית הגבוהה של הממשלה בנושא המדיני-ביטחוני לעומת אוזלת יד הממשלה בנושאים האזרחיים: "הממשלה האחרונה יצאה לשתי מלחמות גדולות וגם החליטה להתחיל בתהליך מדיני עם הפלשתינאים. זהו דבר מבורך כמובן, אולם בגלל שמרכז תשומת לב הממשלה נתונה לנושאים המדיניים, הערוצים והמשרדים האזרחיים הוזנחו במשך השנים".
 
"הפקידים בממשלה, ובמיוחד היועצים המשפטיים, הם השולטים האמיתיים על המערכת הביצועית", הסביר פרופ' אמנון רובינשטיין, חבר סגל בי"ס רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי, בהתייחסו לבעיית המשילות בישראל. הוא הוסיף כי הפקולטות למשפטים תרמו למצבה העגום של המשילות בישראל: "אנחנו אשמים בכך שלא הדגשנו מספיק את שלטון הרוב ואת יכולת המשילות, ושמנו דגש גדול מדי על זכויות אדם ועקרון הסבירות".
 
פרופ' רובינשטיין הציע לראש הממשלה המיועד שלושה יעדים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן יהיה להוביל את המדינה להישגים: מניעת קרע עם ממשל אובמה, שינוי שיטת הממשל ותוכנית הצלה כלכלית. ואולם: "אני רואה שניתן לעשות דברים במאה הימים הראשונים רק אם תקום ממשלה רחבה. לא ניתן לבצע זאת עם ממשלה צרה מאחר והיא לא יכולה למנוע את הקרע עם ארה"ב בגלל הגורמים הימניים בממשלה. בנוסף, הממשלה לא תוכל לבצע רפורמות כלכליות בגלל שיתוף הפעולה עם הגורמים החרדיים", אמר רובינשטיין.
 
מדיניות כלכלית-חברתית
 
יעדי הממשלה אינם מתרכזים רק במימד הביטחוני-מדיני, אלא הם נרחבים ומגוונים, ולכן המושב הרביעי של כנס "מאה הימים" התרכז במציאת פתרונות בנושאים הכלכליים והחברתיים. מר ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי, מר ישראל מקוב, יו"ר הועד המנהל, המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ומר סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של ידיעות אחרונות, דיברו על ההתמודדות עם המשבר הכלכלי.
 
ארז מלצר התייחס בדבריו לחשיבות הרבה ברציפות שלטונית וחפיפה מסודרת בין השלטון הנכנס והשלטון היוצא. לדידו, על ראש הממשלה לבצע במאה הימים הראשונים מספר פעולות חברתיות – כלכליות בכדי לצאת מהמשבר הנוכחי בצורה הטובה ביותר, בהן: שינוי מבני –יש לבצע סדר עדיפויות מעוצב ומגובש; מהירות תגובה בזמן משבר – כמו שאובמה מגיב מהר ופועל במגוון תחומים גם בישראל יש לבצע פעולות כאלה; הצלחות קטנות בזמן משבר – הצלחות קטנות בנושאים ברי ביצוע יובילו בעתיד להצלחות גדולות יותר.
 
בנוסף, על מנת שהפרויקטים יצליחו על ראש הממשלה לקבל דיווחים פרטניים מאד ששרון עשה בזמן ההתנתקות; מגה  פרויקטים – לקחת 2-3 פרויקטים גדולים שיעברו בחקיקה ויקבלו מועדי סיום;
בנקים – חיוב הבנקים להזרים חלק ניכר מכספי ההלוואות מהכסף לרמה האופרטיבית במשק; שקיפות – לפעמים, כמו בפעילות פנים עסקית, לא צריך לפרסם החלטות מסוימות; כלכלה אזורית – שכנינו מהווים פוטנציאל עצום עבור המגזר העסקי של ישראל; תג מחיר ההבטחות – לא ניתן למלא את כל ההבטחות אבל אם הממשלה תיישם הבטחה אחת ואז תנסה ליישם הבטחה נוספת, היא תוכל לייצר דינאמיקה של הצלחה; מעורבות ממשלתית בזמן משבר- כל מעורבות ממשלתית חייבת להגיע עד תחתית הפירמידה של הסקטור העסקי ואם נותנים כסף אז יש לתת לחברות מבוססות ולא לסטארט-אפ.
 
"ישראל נמצאת באי וודאות קיצונית כתוצאה ממשבר של פעם במאה שנים". ציטוט קודר זה שייך לפרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי. פרופ' מלניק אמנם התחיל את נאומו בניתוח מייאש של המצב הכלכלי בישראל, באשר הוא תיאר את קריסת המודלים הכלכליים הישנים והחשש האישי שלו לחזרה לתקופת ה"עשור האבוד" בו המדיניות הפיסקאלית של ישראל איבדה את כל אמינותה, אך עם זאת, פרופ' מלניק הציע הצעה כלכלית מפורטת להתמודדות עם המשבר. 
 
 
פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה:
 
מאחר והמשבר, לדעת פרופ' מלניק, אינו קצר והוא מיועד להיות ארוך, על הממשלה להצהיר 5 מטרות מרכזיות מבלי לשנות את המבנה הבסיסי של המשק הישראלי: צמצום אובדן התוצר בתקופת המשבר; עזרה לאוכלוסיית מבקשי העבודה - יש להעניק דמי אבטלה במשך תקופה יותר ארוכה ממה שמעניקים היום כדי שהמובטלים יוכלו לעבור את התקופה הנוכחית.
 
יש לקשור זאת בתוכניות של הסבה מקצועית כדי שהמובטלים של היום יהיו מוכנים להיכנס למשק ברגע שהוא יצא מהמשבר; לשמר עד כמה שיכולים את הסקטור המייצא מבלי להרחיב את ביקוש הסקטור הפנימי כדי לא לשנות את המבנה הפנימי; לשמר את העסקים הקטנים והבינוניים כתוצאה ממחנק אשראי. הממשלה חייבת לעזור לחברות שיש להן זכות קיום בטווח הארוך כדי שלא יפשטו את הרגל. אין לסייע לעסקים כושלים.
 
על הממשלה לבצע את הפעולות הבאות כדי להשיג את היעדים הנ"ל: תקציב 2009– העברה מהירה של התקציב שמונח כיום על שולחן הממשלה. גרעון – נראה כי הגרעון הממשלתי יהיה גבוה במיוחד, ולכן עד 3% גרעון יש לממן ע"י אג"ח מקומי וההפרש לממן אותו ע"י גיוס הון מחוץ לארץ ואף לנצל את ערבויות ארה"ב.
 
תקציב 2010 – זו המשימה המרכזית של הממשלה הבאה. חייבים להעביר מסר של מדיניות פיסקאלית אמינה באמצעות שני שלבים: הראשון, 2.5% גידול בתקציב שנותן מרחב פעולה טוב יותר מ-1.7% והשני, אסור שגרעון 2010 יחרוג מ-3% תוצר.
 
ישראל מקוב, יו"ר הועד המנהל של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, סיפר לקהל הקשוב על החשיבות העליונה בהפגנת מנהיגות כלכלית אמיתית וניהול סיכונים מושכל אל מול המשבר הכלכלי שנחת על ישראל מחו"ל.
 
לשיטתו, המשבר הנוכחי הוא מאופיין באי הוודאות קיצוני, ולכן יש לבצע מספר פעולות בטווח הקצר כדי לשרוד ע"י שיתוף פעולה עם כל הגורמים במשק בצורה שקופה ואחראית. ואלה הצעותיו לממשלה במאה הימים הראשונים לכהונת הממשלה:
 
הצהרות שישרשו את האמון במערכת הפיננסית – ראש הממשלה חייב להצהיר שבנק בישראל לא יפשוט רגל; שוק האשראי – הקמת קרני מנוף; בעיית פירעון האג"חים – הממשלה צריכה להבטיח את הפירעון של האג"חים בערביות ממשלתיות של הנפקת אגרות חוב חדשות; אבטלה - הנושא חשוב ביותר באשר היא איום קיומי על מדינת ישראל.
 
זוהי בעיה חברתית שישראל לא יכולה להשלים איתה, ועל הממשלה להתערב ולמנוע סגירת מפעלים; לתמוך במנועי הצמיחה במשק הישראלי ובעיקר הייצוא – הייצוא נאבק בשווקים בעולם על אשראי לקוחות וסיכוני סחר חוץ. הממשלה יכולה וצריכה לטפל בעסקים שמתקשים בקבלת אשראי ועליה גם להרחיב את סיכוני סחר חוץ כדי שעסקים יכנסו לתחומי מסחר חדשים; לתמוך בתעשייה המסורתית והמקומית – הבעיה העיקרית של התעשייה המקומית היא חוסר הבנה בסיסי בחדשנות (אימוץ טכנולוגיה חדשה), והממשלה יכולה לעזור לעסקים הללו באמצעות הכוונה והדרכה.
 
בנוסף, חלק מחברות ההיי-טק מקבלים שירותי לו-טק מחברות בחו"ל. במקום לשלם כסף לזרים, יש לתמרץ קניית מוצרים מקומיים ולמנף את הקבלנים המקומיים; תמיכה בשיווק התיירות לישראל; ייעול המנהל הציבורי והבירוקראטי.
 
סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות", טיכס מספר עצות לראש הממשלה המיועד, מר נתניהו:
שכח את האידיאולוגיות שלך. המשבר הנוכחי הוא שונה מכל מה שהיה בעבר; אל תחזור על שגיאותיך בעבר כראש ממשלה – בתקופתך היו 5 שרי אוצר, דבר המצביע על יחסי עבודה מאד רעים. תן לשר האוצר לעשות את עבודתו.
 
פתרונות לזמן קצר ולא לזמן ארוך – צריך לפתור את הבעיות עכשיו ולאמץ את התוכנית הכלכלית של פישר שמציע פתרונות לזמן הקצר ואולי אף יותר חשוב, פתרונות מיידיים.
 
משרד האוצר – משרד האוצר הוא משרד כוחני עם פקידות דורסת שחולשת על כל זרועות השלטון. בכוחה לתקוע פרויקטים ובכוחו לקדם רפורמות, ולכן יש לדלל את כוחו של האוצר ולחזק את המשרדים האחרים בממשלה. 
 
בסיומו של יום העיון צפוי צוות חשיבה אסטרטגי, הכולל את פרופ' אלכס מינץ,  דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, חיים אסא, יועץ אסטרטגי, עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה, אלוף (מיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל אפריקה- ישראל ואלוף (מיל') אליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר, לגבש מסמך אשר יכלול את ההמלצות למאה הימים הראשונים ויוגש לראש הממשלה.
 
 

אולי יעניין אותך גם

אוניברסיטה פרטית ראשונה בישראל: המל"ג הכירו בבינתחומי כאוניברסיטה

מאת: , 18/8/2021
במל"ג הכירו השבוע במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. מוסד הלימוד יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ומה חושבים הסטודנטים? לכתבה המלאה >>

איך ניסיון פרקטי יכול לשדרג את הסיכויים שלכם להשתלב בהייטק?

מאת: , 27/7/2021
בעידן שבו מעסיקים בהייטק מחפשים ניסיון קודם, איך בוגרים טריים יכולים לשדרג את הסיכויים להתקבל למשרת החלומות? הכל על מסלול לימודים חדש שבו הדגש הוא על רכישת ידע מעשי כבר בזמן התואר. לכתבה המלאה >>

ענת הראל על קריירה בתחום הכושר: "אפשר להתפרנס מה-`Passion` שלנו בחיים, וגם ליהנות"

מאת: , 1/6/2021
גורו הכושר והבריאות ענת הראל משתפת בכלים להצלחה בתחום האימון והספורט ומשתפת במה שחשוב לדעת בתחילת הדרך בקריירה. לכתבה המלאה >>

מעצבים את פני הערים של מחר בתכנית "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני" בטכניון

מאת: , 31/5/2021
מי שרוצים לקדם את הקריירה וגם לקחת חלק בשינוי חברתי משמעותי יכולים ללמוד בתכנית בטכניון שבה מקבלים כלים להשתמש בתכנון עירוני כדי לצמצם פערים ולשפר שירותים בפריפריה. לכתבה המלאה >>

רוצים להשפיע על דור העתיד ולצמצם פערים בין פריפריה ומרכז? חינוך בלתי פורמלי הוא התחום בשבילכם

מאת: , 31/5/2021
מי שמעוניינים להשפיע על החינוך ולקדם צמצום פערים יכולים ללמוד בתכנית בשם "צוערים לחינוך הבלתי פורמלי" ולקבל כלים להוביל שינוי. לכתבה המלאה >>

איך NLP יכול לעזור לגננות להצליח? במסלול לימודים חדש אפשר לקבל כלים לקריירה - וגם לחיים

מאת: , 27/5/2021
מה הקשר בין NLP לחינוך? ואיך הגישה יכולה לעזור לגננות להתמודד עם מצבים מורכבים? במסלול לימודים חדש הסטודנטים יכולים להכיר את הגישה וגם לקבל כלים לחיים. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
כתבות אחרונות
עדכונים אחרונים באתר
חדשות ועדכונים
עכשיו בפורום
לכל הפורומים
מלגות חדשות
ימים פתוחים